נוע (שורש)

השורש נ־ו־ע הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים

נ־ו־ע	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	נָע	נָע	יָנוּעַ	נוּעַ	לָנוּעַ
נִפְעַל	נִנּוֹעַ	נִנּוֹעַ	יִנּוֹעַ	הִנּוֹעַ	לְהִנּוֹעַ
הִפְעִיל	הֵנִיעַ	מֵנִיעַ	יָנִיעַ	הָנַע	לְהָנִיעַ
הֻפְעַל	הוּנַע	מוּנָע	יוּנַע	-אין-	-אין-
פִּעֵל	-אַיִן-	-אַיִן-	-אַיִן-	-אַיִן-	-אַיִן-
פֻּעַל	-אַיִן-	-אַיִן-	-אַיִן-	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְנוֹעַע	מִתְנוֹעֵעַ	יִתְנוֹעַע	הִתְנוֹעֵעַ	לְהִתְנוֹעֵעַ

הערה

• בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]