הבל פה

הֶבֶל פֶּה

הבל פיו של אדם ביום קר.

האויר היוצא בנשיפה.
- אני לא אמור לנשום את הבל פיך.
לשון חז"ל בהשאלה: דיבור של האדם. בדר"כ בהדגשת מיעוט חשיבותו.
- ”אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל פיהם של תינוקות של בית רבן“ (בבלי, מסכת שבת – דף קיט, עמוד ב)
- ”בשעה שהתינוקות נפטרין מבית רבן בת קול יוצאת ואומרת להם לך אכול בשמחה לחמך נתקבל הבל פיכם לפני כריח ניחוח“ (קהלת רבה, פרשה ט, סימן א)
- ומותר האדם מן הבהמה אין. זה הבל פה המדבר בו והוא אין, דבר שאין בו תפישה פסיקתא זוטרתא קהלת פרק ג סי' יט
- בהבל פיו ביטל את כל התכנונים שלנו.

המילה הבל משמעותה אדים ואויר וגם דבר לא חשוב.
גם במובן פשוט ”בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם?אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: החזיר להן תשובה! - אמר לפניו: רבונו של עולם, מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם“ (בבלי, מסכת שבת – דף פח, עמוד ב)

ערך בוויקיפדיה: הבל פה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הבל פה