ניח
נַיָּח
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נייח |
| הגייה* | nayakh |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | נ־ו־ח |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | נ׳ נַיַּחַת (לא: נַיֶּחֶת), ר׳ נַיָּחִים, נ"ר נַיָּחוֹת |
- עומד על מקומו ללא תנועה; שאינו מתנייד או מיטלטל.
- ”המשגר הנייח נוח יותר לשימוש, וכאשר יורים ממנו ניתן לתכנת את הטיל למטרתו זמן רב מראש.“ ("מעריב", 16 בינואר 1991, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”לכוחות המארב היתה עדיפות טקטית מכרעת, באחיזתם הנייחת בשטח השולט, אחיזה אשר חסכה מהם את הצורך לנוע באור היום.“ (המפנה במלחמת העצמאות, מאת יוסף טבנקין, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- לשון חז"ל מארמית: נָח, כנראה להלן: ”כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע וגו' (תהלים קכה, פסוק ג), רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְרַבִּי יִצְחָק, רַבִּי אַבָּא אָמַר אֵין לוֹ נְיָחָא בְּצַד חֲבוּרָה שֶׁל צַדִּיקִים אֶלָּא בְּצַד חֲבוּרָה שֶׁל רְשָׁעִים.“ (בראשית רבה, פרשה פז, סימן ב)
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי פיזיקה מודרנית (תשנ"ג) 1993.
צירופים
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: stationary, standing, immobilized
ראו גם
עריכהנִיֵּחַ
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | נייח |
| שורש וגזרה | נ־ו־ח |
| בניין | פִּעֵל |
- עברית חדשה עצר את התנועה קדימה, הביא לידי מנוחה.
- הקברניט נייח את המטוס בתחילת המסלול והמתין לאישור להמריא.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכה- נֻיַּח (צורת הסביל)
ניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: halt, immobilize
| השורש נוח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|