השורש נ־ט־ה הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת חפ"נ וגם לגזרת נל"י/ה.
נ־ט־ה
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
נָטָה
|
נוֹטֶה
(ב׳ פעוּל: נָטוּי)
|
יִטֶּה
|
נְטֵה
|
לִנְטוֹת
|
נִפְעַל
|
נִטָּה
|
נִטָּה
|
יִנָּטֶה
|
הִנָּטֶה
|
לְהִנָּטוֹת
|
הִפְעִיל
|
הִטָּה
|
מַטֶּה
|
יַטֶּה
|
הַטֵּה
|
לְהַטּוֹת
|
הֻפְעַל
|
הֻטָּה
|
מֻטֶּה
|
יֻטֶּה
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְנַטָּה
|
מִתְנַטֶּה
|
יִתְנַטֶּה
|
הִתְנַטֵּה
|
לְהִתְנַטּוֹת
|
- בעתיד שעם ו' ההיפוך ולעתים במקרא אף בעתיד רגיל בא פועל זה בצורה מקוצרת, כאשר אות השורש היחידה שנותרת היא טי"ת: וַיֵּט, תֵּט, וַנֵּט וכולי.
|