הטיה
הַטָּיָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | הטייה |
| הגייה* | hataya |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | נ־ט־י/ה |
| דרך תצורה | משקל הַקְטָלָה |
| נטיות | ר׳ הַטָּיוֹת; הַטָּיַת־, הַטָּיוֹת־ |
- לשון חז"ל נטייה, הליכה אחרי.
- " ואם כן למה נאמר אחרי רבים להטות לא כהטייתך לטובה הטייתך לרעה הטייתך לטובה על פי עד אחד ולרעה על פי שנים." (ירושלמי סנהדרין א ד)
- הרכנה לצד אחד, כפיפה; הסטה, הפנייה.
- ”באותה מידה דורש הסעיף השני על הטיית הזרם לצד מזרח איזה בירור.“ (בְּחַיֵּינוּ וּבְעִתּוֹנוּתֵנוּ, מאת יוסף חיים ברנר, בפרויקט בן יהודה)
- ”הוא גיחך ובהטיית ראש כלפי השומרים העיר בביטול לבעל הנס שיסלק את הילדים לגן [...].“ (אביב שחור, מאת עמוס אריכא, בפרויקט בן יהודה)
- ”הגברת מרתה, את מפחידה את העדה, וזה הטיית עדות – זאת עבירה חמורה מאד.“ (הכד השבור, מאת היינריך פון קלייס, תרגום: דן אלמגור, בפרויקט בן יהודה)
- (דקדוק) שינויי הצורה של פעלים, שמות ותארים על פי הגוף, המין, המספר, היחסה ועוד. (נפוצה יותר הצורה "נטיה".)
- ”מורה שפרשה לפנסיה [...] לימדה את התוכי שלה את תורת הטיית הפעלים של הלשון ההונגרית.“ ("קול העם", 20 בספטמבר 1964, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- (ימאות) הטיית אונייה על צדה: (א) רכינת ספינה או סירה על צדה האחד בלחץ הרוח, לרוב בסירות ובספינות מפרשים; (ב) רכינת ספינה על צדה האחד בשל חלוקה לא מאוזנת של המטען או בשל חלוקה לא מאוזנת של האנשים בסירה; (ג) העלאת ספינה על החוף בשעת השפל וכפיפתה לצד אחד לשם תחזוקה ותיקונים של התחתית החשופה בצד השני.
- "הַטָּיָה גְּדוֹלָה מִדַּי עֲלוּלָה לְהוֹרִיד אֶת לַזְבֶּזֶת הַסִּירָה מִתַּחַת לַמָּיִם, וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּכָּנְסוּ פְּנִימָה וְהַסִּירָה תִּתְהַפֵּךְ." (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)
גיזרון
עריכה- מן נ-ט-י, הִטָּה.
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מילון למונחי תחבורה (תש"ן), 1990.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה הליכה אחרי
|
כפיפה או הפנייה לצד אחד
|
שינויי צורה בדקדוק
|
הטיית אונייה ע"י הרוח
|
הטיית אונייה על ידי חלוקת משקל לא מאוזנת
|
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: Sailing |
| ערך בוויקיפדיה: Careening |