מַרְסעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מרס
הגייה* mars
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
חודשים לועזיים

יָנוּאָר | פֶבְּרוּאָר | מַרְס | אַפְּרִיל
מַאי | יוּנִי | יוּלִי | אוֹגוּסְט
סֶפְּטֶמְבֶּר | אוֹקְטוֹבֶּר | נוֹבֶמְבֶּר | דֵּצֶמְבֶּר

  1. החודש השלישי בשנה האזרחית ובלוח השנה הגרגוריאני, הנוצרי. כולל 31 ימים. מגיע אחרי פברואר ולפני אפריל.
  2. שם לועזי לכוכב־הלכת מאדים.
    • ”ורוח נבואה זאת בִּעֲתַתוּ בגלל מַצב הכוכבים אשר צָפָה כי יהיה בעת ההיא, והוא: כי מזל שבתאי (סאַטורן) ומזל צדק (יופיטער) ומאדים (מאַרס) יתלכדו בעת ההיא ויתיצבו במזל דגים...“ (המבול בשנת 1524, מאת קלמן שולמן, בפרויקט בן יהודה)
  3. אל המלחמה הרומי.
    • ”מי יערך דמות לאל מרס, עת יבריק לבושו-מתכת, מי מריון בטרויה יתאר, עת אבק יקדירו כעב, או פני דיאומדס, זה ידמה לאלים בסערת קרב, עת פלס ימינו תומכת.“ (מבחר שירה, מאת הוראטיוס, בפרויקט בן יהודה)
  4. [משחקים] כינוי לנצחון כפול במשחק שש־בש, כאשר היריב לא הספיק להוציא אפילו אבן משחק אחת.

גיזרוןעריכה

  1. מלטינית: Martius. שם החודש גזור משמו של אל המלחמה הרומי, מרס. התעתיק העברי מרץ חדר אל העברית מן הגרמנית, שם נכתב שם החודש März, אך שמו התקני של החודש הוא מרס.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: מרץ
  ערך בוויקיפדיה: מאדים
  ערך בוויקיפדיה: מרס (מיתולוגיה)
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מאדים
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מרס (מיתולוגיה)