לפת

לָפַת

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	לפת
שורש וגזרה	ל־פ־ת א
בניין	פָּעַל

1. לשון המקרא אחז בחזקה.

   • וַיִּלְפֹּת שִׁמְשׁוֹן אֶת שְׁנֵי עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכוֹן עֲלֵיהֶם וַיִּסָּמֵךְ עֲלֵיהֶם, אֶחָד בִּימִינוֹ וְאֶחָד בִּשְׂמֹאלוֹ. (שופטים טז כט)

גזרון

• מופיע בלשון אכדית, כפועל 'אֻשַׁלְפִּתְ' ušalpit שדה סמנטי 'נגיעה', בהוראת הרס.

תרגום

• אנגלית: grasp‏‏‏‏

נגזרות

• נלפת
• לפות
• לפיתה

לִפֵּת

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ל־פ־ת ב
בניין	פִּעֵל

1. לשון חז"ל הוסיף תוספת טעימה ללחם, או למאכל אחר.

   • כל שאינו נאכל על שולחן מלכים ללפת בו את הפת, אין בו משום בשולי גוים. (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף לח, עמוד א)

תרגום

• אנגלית: relish‏‏‏‏

ראו גם

• פת
• לפתן

לֶפֶת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	לפת
הגייה*	lefet
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ל־פ־ת
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ לְפָתות, לִפְתות־

לפת

1. לשון חז"ל ירק מהסוג כרוב שבמשפחת המצליבים בעל פקעת נאכלת.

   • ”הָעוֹקֵר לֶפֶת וּצְנוֹנוֹת מִתּוֹךְ שֶׁלּוֹ וְנוֹטֵעַ לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ לְזֶרַע, חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא גָּרְנָן.“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק ה, משנה ב)
   • הלפת נאכלת טריה או כבושה.

גזרון

• אכדית: בהגיית לַפְּתַנֻ (laptānû), ערבית: בהגיית ליפְת (لفت).

תרגום

• אנגלית: turnip‏‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: לפת

טקסונומיה בוויקימינים: Brasica rapa