פקעת
פְּקַעַת עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פקעת |
| הגייה* | pka'at |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | פ־ק־ע ב |
| דרך תצורה | משקל קְטֶלֶת |
| נטיות | ר׳ פְּקָעוֹת, ר"נ פַּקְעוֹת־ |
- (בוטניקה) חלק של צמח שנועד לאגירה הנמצא בתוך האדמה, ומוציא עלים, שורשים וגבעולים.
- סלק אדום ותפוח אדמה הם סוגים שונים של פקעות.
- חצב שפורח בסוף הקיץ אוגר את כוחו בפקעת.
- לשון חז"ל צרור, אוסף של פרטים מאותו הסוג, צמודים ומהודקים יחדו.
- ”הַכַּדּוּר וְהַפְּקַעַת שֶׁל גֶּמִי שֶׁנְּתָנָן עַל פִּי הֶחָבִית, אִם מֵרַח מִן הַצְּדָדִין, לֹא הִצִּיל, עַד שֶׁיְּמָרַח מִלְמַעְלָן וּמִלְּמַטָּן.“ (משנה, מסכת כלים – פרק י, משנה ד)
- ”כַמָּה יְהֵא בַפְּקַעַת וּתְהֵא מִטַּמְּאָה בַּנְּגָעִים, כְּדֵי לֶאֱרֹג מִמֶּנָּה שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ שְׁתִי וָעֵרֶב“ (משנה, מסכת נגעים – פרק יא, משנה ח)
- (חרקים) בהשאלה מן (2): מעטה עשוי משי שזחלים עוטים על עצמם לצורך הגנה, עד אשר יסיימו להתפתח.
- בהשאלה מן (2): מצב מסובך.
גיזרון עריכה
- 1. במקרא מופיעה המילה "פְּקָעִים" פעמיים (מלכים א ו,יח; ז,כד). ע"פ התקבולת בפסוק הראשון נראה שהכוונה לסוג מסוים של פרח או פרי. פרשנים רבים הסבירו שהכוונה לפרח עגול[1] או לפרי עגול[2], השוו גם למילה המקראית "פקועה". ע"פ פרשנויות אלו התחדשה המילה "פקעת" בהוראה זו.[3]
- 2. כנראה ע"פ המילה המקראית "פקעים" בהוראת פרח/פרי עגול. ייתכן שנובע מהביטוי ”מִקְלַעַת פְּקָעִים“ (מלכים א׳ ו, פסוק יח), ומשם "פקעת" - כדור העשוי מחוטים קלועים ומלופפים.
נגזרות עריכה
צירופים עריכה
מילים נרדפות עריכה
- אוסף
- דוללה
- סליל חוטים
- צרור
- גולם (3)
תרגום עריכה
חלק של צמח
מעטה משי
|
ראו גם עריכה
מידע נוסף עריכה
- בכתב יד קאופמן של המשנה מופיע הניקוד "פַּקַּעַת". כמו כן, בספרות חז"ל מופיעה לעתים צורת הרבים "פְּקָעִיּוֹת" במקום "פְּקָעוֹת".
קישורים חיצוניים עריכה
 ערך בוויקיפדיה: פקעת |