לוה
(הופנה מהדף לווה)
לֹוֶה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | לווה |
הגייה* | love |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ל־ו־י/ה |
דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
נטיות | נ׳ לֹוָה ר׳ לֹוִים לׂווֹת |
- [משפט] מי שנזקק לקבל רכוש מחברו, ומחויב להשיב לאחר זמן.
- ”וְהָיָה כָעָם כַּכֹּהֵן כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ כַּקּוֹנֶה כַּמּוֹכֵר כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ“ (ישעיהו כד, פסוק ב)
- ”עָשִׁיר בְּרָשִׁים יִמְשׁוֹל וְעֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה“ (משלי כב, פסוק ז)
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:משנה) אין מסכת גטין. ”זרקו לו, קרוב למלוה זכה הלוה קרוב ללוה הלוה חייב“ (משנה, מסכת גטין – פרק ח, משנה ג)
גיזרון
עריכה- שם נגזר מצורת הפועל בהווה ”לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם“ (תהלים לז, פסוק כא) לקיחת הלואה. השורש מלוה העשיר התלוה אל העני בנתינת מעותיו.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: borrower
לָוָה
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | lava |
שורש וגזרה | ל־ו־י/ה |
בניין |
- ביקש וקיבל ממון מאחר לשם צורך פרטי כלשהו, במטרה להשיבו בעתיד.
- ”יש רבית מוקדמת ויש רבית מאוחרת כיצד נתן עיניו ללות הימנו והיה משלח לו ואומר בשביל שתלוני זו היא רבית מוקדמת לוה הימנו והחזיר לו את מעותיו והיה משלח לו ואמר בשביל מעותיך שהיו בטלות אצלי זו היא רבית מאוחרת“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ה, משנה י)
- ”לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם“ (תהלים לז, פסוק כא)
- הייתי זקוק לכסף דחוף אבא של לוה מאח שלו ונתן לי.
- בבית של רבקה נגמר החלב, היא לָוְתָה מִשְּׁכֶנְתָּהּ שקית חלב.
.
גיזרון
עריכה- שורש מקראי. ראו הלואה.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: borrow
לִוָּה
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | ליווה |
שורש וגזרה | ל־ו־י/ה |
בניין | פִּעֵל |
גיזרון
עריכה- פועל זה מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהלֻוָּה
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | לווה |
שורש וגזרה | ל־ו־י/ה |
בניין | פֻּעַל |
- שהצטרף אליו אחר.
- קבוצת המטיילים לוותה ע"י מסוק משטרתי.
- הטיפול הרפואי היה לא נעים ןלווה בתחושת בחילה.