שאל
לערך העוסק בשַׁאל-בגד-צעיף; ראו שָׁל.
שָׁאַל
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שאל |
שורש וגזרה | שׁ־א־ל, גזרת השלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא ביקש מידע כלשהו מאחר.
- ”וַיִּשְׁאַל אֶת-סְרִיסֵי פַרְעֹה, אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו לֵאמֹר: מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם?“ (בראשית מ, פסוק ז).
- ”לְמַעַן תִּהְיֶה זֹאת אוֹת בְּקִרְבְּכֶם, כִּי יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר: מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם?“ (יהושע ד, פסוק ו)
- "אמר רבי יהודה: שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך: אמר לו, 'מפני מה אסרו גבינות של גוים?'" (משנה עבודה זרה ב ה)
- לשון המקרא ביקש. הביע את רצונו לקבל דבר.
- ”אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ: שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.“ (תהלים כז, פסוק ד)
- ”וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעוֹן: אֶשְׁאֲלָה מִכֶּם שְׁאֵלָה, וּתְנוּ לִי אִישׁ נֶזֶם שְׁלָלוֹ כִּי נִזְמֵי זָהָב לָהֶם כִּי יִשְׁמְעֵאלִים הֵם.“ (שופטים ח, פסוק כד)
- ”אֵין שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים אֶלָּא סָמוּךְ לַגְּשָׁמִים.“ (משנה, מסכת תענית – פרק א, משנה ב)
- לשון המקרא לקיחת דבר מה מבעליו, לשימוש ללא תמורה, על־מנת להשיבו לאחר זמן.
- ”וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם.“ (שמות כב, פסוק יג)
- ”הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה וְשָׁאַל בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ אוֹ שָׂכַר בְּעָלֶיהָ עִמָּה; שָׁאַל הַבְּעָלִים אוֹ שְׂכָרָן, וּלְאַחַר כָּךְ שָׁאַל אֶת הַפָּרָה, וָמֵתָה, פָּטוּר.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ח, משנה א)
- אתמול שאלתי מחברי ספר והיום השבתי לו אותו.
גיזרון
עריכה- יש מילים מקבילות בשפות שמיות אחרות: אבלאית: 𒊭𒀪𒀀𒇻 (šaâlu) - לבקש, לחקור. אוגריתית: 𐎌𐎀𐎍 (שׁאל) - לחקור, שאלה. אכדית: šâlu - לבקש מידע, לשאול שאלה. ܫܵܐܹܠ (שָׁאִל) - לרצות, לבקש. ערבית: سَأَلَ (סַאַלַ) - לשאול, לחקור, לבקש, לתבוע. געז: ሰአለ (säʾälä) - מִשְׁאָלָה. משערים שהמילה היתה קיימת בפרוטו-שמית בצורה: šaʾāl. מסתבר שההוראה המקורית של השורש היתה "לבקש, לתבוע", ומשם התרחב גם להוראת: "לחקור, לרצות לדעת", וגם במשמעות ספציפית של "קבלת דבר לשימוש על מנת להחזיר".
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכה- השאיל(3)
תרגום
עריכה
השורש שׁאל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
מידע נוסף
עריכה- יש להבדיל בין שאל ובין השאיל. לשאול - פירושו לבקש דבר מה, בעוד להשאיל - פירושו לתת דבר מה. יש לומר: "שאלתי ממנו את הספר" (ולא "השאלתי").
- יש המקפידים על ההבדל בין הפעלים שאל ולָוָה. השואל מבקש להחזיר למשאיל את הדבר הנשאל עצמו, בעוד הלווה מחזיר למלווה דבר אחר במקום מה שלווה. למשל, שאלתי את המסור מחברי (ולא לוויתי), שכנתי הלוותה לי שתי ביצים (ולא השאילה), הבנק הלווה לי כסף (ולא השאיל).
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- האקדמיה ללשון העברית, לָווה והלווה, שאל והשאיל, שכר והשכיר, 20/08/2014.
- ↑ לדעת רש"י. ולדעת תוספות מס' שבת יש הבדל בין המונחים