כל המרבה לשאל מעמיק לו שאול

כָּל הַמַּרְבֶּה לִשְׁאֹל מַעֲמִיק לוֹ שְׁאוֹל

עריכה
  1. שאלות רבות מובילות לאסון.
    • אתה מתערב בעניינים לא לך, ולכן עלול להיכנס לצרה. כל המרבה לשאול מעמיק לו שאול.

מקור

עריכה
  1. מקור הפתגם בסיפורו של ש"י עגנון, "האדונית והרוכל". הרוכל היהודי יוסף, שאינו מבין ממה ניזונה האדונית הנוצרית הילני, שואל אותה על הנושא. היא מתחמקת מן השאלה ועונה: "כל המרבה לשאול מעמיק לו שאול". הפתגם חוזר בסיפור פעם שנייה, שוב מפיה של הילני, כאשר חוקר יוסף לגבי נישואיה הקודמים.
  2. את הסיפא מעמיקין לו שאול שאל עגנון מלשון חז"ל "כל המנבל פיו מעמיקין לו גיהנם" (בבלי שבת ל"ג) בהחלפת הגיהנם במילה נרדפת -שאוֹל שמתחרז עם הפועל לשאול.

פתגמים נרדפים

עריכה

ראו גם

עריכה
השורש שׁאל

השורש שׁ־א־ל הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית לבקש. לקיחת חפץ לשימוש בהבטחה להשיב. לעורר ספק.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים

עריכה
שׁ־א־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁאַל שׁוֹאֵל

(ב׳ פעוּל: שָׁאוּל)

יִשְׁאַל שְׁאַל לִשְׁאֹל
נִפְעַל נִשְׁאַל נִשְׁאָל יִשָּׁאֵל הִשָּׁאֵל לְהִשָּׁאֵל
הִפְעִיל הִשְׁאִיל מַשְׁאִיל יַשְׁאִיל הַשְׁאֵל לְהַשְׁאִיל
הֻפְעַל הֻשְׁאַל מֻשְׁאָל יֻשְׁאַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל