סיפא

יש להוסיף לדף זה את הערך: סַיָּפָא.

סֵיפָא

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סיפא
הגייה*	sefah,seyfah
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ס־ו־ף
דרך תצורה	משקל קַטְלָה
נטיות

1. לשון חז"ל סוף; ובמיוחד החלק האחרון של פסוק במקרא, של פסקה במִשְׁנָה וכיו"ב.

   • ”ואעפ"י שאין כל קשר הגיוני בין הרישא והסיפא, בין הריטון על האשה הכושית שלקח משה ובין ההתפארות שגם בהם דיבר ד', יש קשר נפשי, קשר שבמחשבה תחילה.“ (אישים מן המקרא, מאת ישראל כהן, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• מארמית: סֵיפָא – סוף.

צירופים

• מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא

מילים נרדפות

• סוף
• סיומת

ניגודים

• רישא

תרגום

• אנגלית: end‏‏‏‏