מלוה

מַלְוֶה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מלווה
הגייה^*	malve
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ל־ו־י/ה
דרך תצורה	משקל מַקְטִיל
נטיות	נ׳ מַלְוָה, ר׳ מַלְוִים, נ"ר מַלְווֹת

(יש לשכתב פירוש זה):
- ”וְהָיָה כָעָם כַּכֹּהֵן כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ כַּקּוֹנֶה כַּמּוֹכֵר כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ“ (ישעיהו כד, פסוק ב)
- ”עָשִׁיר בְּרָשִׁים יִמְשׁוֹל וְעֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה“ (משלי כב, פסוק ז)
- ”ואלו עוברין בלא תעשה המלוה והלוה והערב והעדים וחכמים אומרים אף הסופר“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ה, משנה יא) .

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מלווה
הגייה^*	melave
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ל־ו־י/ה
דרך תצורה	משקל מְקַטֵּל
נטיות	נ׳ מְלַוָּה, ר׳ מְלַוִּים, נ"ר מְלַוּוֹת