יתום
יָתוֹם
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | יתום |
הגייה* | yatom |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | י־ת־ם |
דרך תצורה | משקל קָטוֹל |
נטיות | נ׳ יְתוֹמָה; ר׳ יְתוֹמִים, נ"ר יְתוֹמוֹת |
- לשון המקרא מי שאביו או אמו או שניהם אינם בין החיים.
- ”וְחָרָה אַפִּי, וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב; וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת, וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים.“ (שמות כב, פסוק כג)
- ”גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה לֹא תַעֲשֹׁקוּ, וְדָם נָקִי אַל-תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תֵלְכוּ, לְרַע לָכֶם.“ (ירמיהו ז, פסוק ו)
- ”יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב; אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת.“ (איכה ה, פסוק ג)
- ”קְטַנָּה שֶׁהִשִּׂאָהּ אָבִיהָ וְנִתְגָּרְשָׁה, כִּיתוֹמָה בְּחַיֵּי הָאָב; הֶחֱזִירָה, דִּבְרֵי הַכֹּל אֲסוּרָה לַיָּבָם.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק יג, משנה ו)
- ”מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שְׁתֵּי נָשִׁים וָמֵתוּ וְאַחַר כָּךְ מֵת הוּא וִיתוֹמִים מְבַקְשִׁים כְּתֻבַּת אִמָּן וְאֵין שָׁם אֶלָּא שְׁתֵּי כְתֻבּוֹת, חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק י, משנה ב)
- ”אֵיזֶהוּ יָתוֹם, כֹּל שֶׁמֵּתָה אִמּוֹ אוֹ שֶׁנִּשְׁחָטָה.“ (משנה, מסכת בכורות – פרק ט, משנה ד)
- ”אֲנִי יַלְדָה עֲנִיָּה / יְתוֹמָה עַוֶּרֶת עָיִן / סוֹעֲרָה מִכֹּל דְּחוּיָה / וְאוֹהֵב לְנַפְשִׁי אָיִן“ (יתומה עוורת, מאת מאיר הלוי לטריס, בפרויקט בן יהודה)
- לאחר שנהרגה בתאונת דרכים הותירה אחריה האם שלושה יתומים.
- [מליצה] בהשאלה: אדם או דבר שאין מי שידאג לו או שיוצרו אינו ידוע.
- "הַאֻמְנָם לֹא־תָנוּד לַמְשׁוֹרֵר הַבּוֹדֵד, הַיְחִידִי, / וְלֹא־תִשְׁמַע שִׁירָתוֹ כִּשְׁמֹעַ קוֹל שִׁירָה יְתוֹמָה!" ("שירה יתומה", חיים נחמן ביאליק)
- לשון חז"ל בהשאלה: נבדל, בודד. שאינו משוייך למקומו הראוי לו.
- ”אין עונין אמן לא יתומה ולא קטופה“ (תוספתא, מסכת מגילה – פרק ג, הלכה כז)
- זהו ערך יתום בויקיפדיה העברית הנכם מוזמנים לקשר אליו..
גזרון
עריכה- למילה יש מקבילות במספר לשונות שמיות; אוגריתית: 𐎊𐎚𐎎 (יתם),[1] כנענית: 𐤉𐤕𐤌 (יתם).[2] הזוג יתום-אלמנה מצוי הן במקרא,[3] הן בספרות אוגרית,[1] והן בשרידי הספרות הכנענית,[4] דבר המצביע על קשר ספרותי הדוק בין הספרות המקראית והספרות הכנענית.[5] ארמית: ܝܰܬܡܳܐ (יַתְמָא), ערבית: يَتِيم (יַתִים), געז: yatīm, yattam.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה תרגום
|
מידע נוסף
עריכה- יש הטוענים[6] שבמקרא המילה התייחסה רק למי שאביו נפטר, על סמך פסוקים כגון: "יְתוֹמִים הָיִינוּ אֵין [קרי: וְאֵין] אָב אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת" (איכה ה, ג); "יִהְיוּ בָנָיו יְתוֹמִים וְאִשְׁתּוֹ אַלְמָנָה" (תהלים קט, ט). מנגד יש הסבורים[7] שהמילה כוונה גם למי שרק אמו נפטרה, כלומר כמו השימוש הרווח כיום.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: יתום |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יתומים |
הערות שוליים
עריכה- ↑ 1.0 1.1 לוחות UT 2 Aqht V, 127
- ↑ KAI 14 (הסרקופג של אשמונעזר השני), 24 (מצבת כלמו)
- ↑ שמות כב, פסוק כא; ישעיהו א, פסוק יז; ישעיהו א, פסוק כג; ישעיהו ט, פסוק טז; ירמיהו מט, פסוק יא; איוב כד, פסוק ג; איכה ה, פסוק ג; תהילים סח, פסוק ו; איוב כב, פסוק ט
- ↑ KAI 14 (הסרקופג של אשמונעזר השני)
- ↑ יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, חלק ראשון - עיונים בדפוסי ספרות, הוצאת א. רובינשטיין, תשל"ט, עמ' 56-57
- ↑ Strong, James. "The New Strong's Dictionary of Hebrew and Greek Words", word 3490, Thomas Nelson Publishers, 1996 Gesenius, Heinrich Friedrich Wilhelm; Tregelles, Samuel Prideaux. "Gesenius' Hebrew and Chaldee Lexicon to the Old Testament", Baker Book House, 1990
- ↑ בן־יהודה, אליעזר. "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה", עמ' 2199, הוצאת מקור, 1980 קדרי, מנחם־צבי. "מילון העברית המקראית", הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, 2006
השורש יתם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|