יבש

(הופנה מהדף ייבש)

יָבֵשׁ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יבש
הגייה* yavesh
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש י־ב־שׁ
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ׳ יְבֵשָׁה, ר׳ יְבֵשִׁים, נ"ר יְבֵשׁוֹת
  1. שאין בו הרבה נוזלים.
    • ”זֶה לַחְמֵנוּ חָם הִצְטַיַּדְנוּ אֹתוֹ מִבָּתֵּינוּ, בְּיוֹם צֵאתֵנוּ לָלֶכֶת אֲלֵיכֶם; וְעַתָּה הִנֵּה יָבֵשׁ, וְהָיָה נִקֻּדִים.“ (יהושע ט, פסוק יב)
    • יָבֵשׁ חָצִיר, נָבֵל צִיץ; וּדְבַר־אֱלֹהֵינוּ, יָקוּם לְעוֹלָם.“ (ישעיהו יט, פסוק ה)
    • ”וַיֹּאמֶר אֵלַי – הִנָּבֵא עַל־הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם; הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת, שִׁמְעוּ דְּבַר־יהוה.“ (יחזקאל לז, פסוק ד)
    • ”אָזְלוּ־מַיִם מִנִּי־יָם; וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ.“ (איוב יד, פסוק יא)
    • ניתן להוריד את הכביסה היא כבר יבשה.
  2. [עממי] בהשאלה מן (1): משעמם, ללא חיוניות.
    • הַהַרְצָאָה הָיְתָה יְבֵשָׁה.
  3. בהשאלה מן (1): צמא.
    • הלכנו במסלול המדברי שלוש שעות ולא היה לנו מים בסוף הדרך היינו יבשים טוטלית.
  4. [סלנג] בהשאלה מן (1): (פעוט) שהורגל לשלוט בצרכיו האישיים.
    • האחיין שלי כבר יבש למרות שעדין לא מלאו לו שנתיים.

גזרון

עריכה
  • מצרית קדומה - יבַּ-שְֹתִי (ybASti) בהוראת: לחם יבש,רקיק. מצווי גם בלשון אמורית בהגיית: יבּישום. ובערבית - יבּישֲ.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: יבש

יֹבֶשׁ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יובש
הגייה* yovesh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ב־שׁ
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות
  1. לשון ימי הביניים חוסר בנוזלים בגוף בעל חיים.
    • כשהגענו אליו סופסוף עד למטה בוואדי, הוא כבר סבל מיובש חמור ביותר: נאלצנו לתת לו אח"כ נוזלים דרך הוריד במשך יומיים תמימים.
  2. (יש לשכתב פירוש זה): חוסר לחות.

גזרון

עריכה
  • מופיע בהקשר רפואי כבר אצל שבתאי דונולו בהוראת התיבשות גוף האדם . רש"י הרחיב את המשמעות גם להוראת 'נהרות שיבשו' - לפי שכל שבח ארץ מצרים על ידי נילוס היא, שאין גשמים יורדין שם, אלא נילוס עולה ומשקה אותה דרך יאורים העשויים בידי אדם , לפיכך הוא מרמז פורענות שלה ליובש נהרות ויאורים רשי לישעיהו יט',ה .

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ניגודים

עריכה

יִבֵּשׁ

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ייבש
שורש וגזרה י־ב־שׁ
בניין פִּעֵל
  1. הפחית את כמות הנוזלים בעצם כלשהו.
    • ”גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ, וְכָל־הַנְּהָרוֹת הֶחֱרִיב...“ (נחום א, פסוק ד)
    • ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עִזִּים יוֹצְאוֹת צְרוּרוֹת לְיַבֵּשׁ, אֲבָל לֹא לֶחָלָב.“ (משנה, מסכת שבתפרק ה, משנה ב)
    • במסגרת עבודתי במפעל לעיבוד עורות ייבשתי את העורות, כך שלא תישאר בהן לחלוחית כלשהי.
  2. [עממי] בהשאלה: שִעמם.
    • ”לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב גֵּהָה; וְרוּחַ נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ־גָּרֶם.“ (משלי יז, פסוק כב)
    • המרצה ייבש את השומעים.
  3. [סלנג] בהשאלה: הרגיל את הפעוט לשלוט בצרכיו.
    • הגננת מייבשת את הילדים מהר כדי שלא תזדקק להתעסק עם חיתולים חד פעמיים.

נגזרות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

יֻבַּשׁ

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא יובש
שורש וגזרה י־ב־שׁ
בניין פֻּעַל
  1. אבד נוזלים כתוצאה מחוסר בכמות נוזלים מספקת בגוף.
    • לצערנו הרב נאלצנו להודיע להורים שבנם יובש לגמרי בנחל קיבוצים. זה קרה בגלל שהלך בחום הרב במשך שעות ללא שתייה מספקת.

תרגום

עריכה

יָבַשׁ

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא יבש
שורש וגזרה י־ב־שׁ
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הוסרו ממנו נוזלים.
    • ”וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ יָבְשָׁה הָאָרֶץ.“ (בראשית ח, פסוק יד)
    • ”וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיִּיבַשׁ הַנָּחַל כִּי לֹא־הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ.“ (מלכים א׳ יז, פסוק ז)
    • ”וְהִנֵּה שְׁתוּלָה הֲתִצְלָח הֲלוֹא כְגַעַת בָּהּ רוּחַ הַקָּדִים תִּיבַשׁ יָבֹשׁ עַל־עֲרֻגֹת צִמְחָהּ תִּיבָשׁ.“ (יחזקאל יז, פסוק י)
  2. אבד מחיוניותו.
    • ”תּוֹרִין שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן, וּבְנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּן, שֶׁיָּבַשׁ גַּפָּה, וְשֶׁנִּסְמֵית עֵינָהּ, וְשֶׁנִּקְטְעָה רַגְלָהּ, מְטַמָּא בְבֵית הַבְּלִיעָה.“ (משנה, מסכת זבחיםפרק ז, משנה ה)
    • הקשיש הזה היה פעם נערץ בעיני רבבות מההמונים; כיום הוא כבר יבש. אף אחד לא מסתכל עליו בכלל.
  3. כוחו תם, נגמרה יכולתו להעניק.
    • לאחר סידרה ארוכה של תוכניות יבשו הרעיונות והסדנה הסתיימה.
    • כיוון שיבש מקור הכספים, ירדה איכות האוכל בצהרונים.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה