יבש
(הופנה מהדף ייבש)
יָבֵשׁ
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | יבש |
| הגייה* | yavesh |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | י־ב־שׁ |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | נ׳ יְבֵשָׁה, ר׳ יְבֵשִׁים, נ"ר יְבֵשׁוֹת |
- שאין בו הרבה נוזלים.
- ”זֶה לַחְמֵנוּ חָם הִצְטַיַּדְנוּ אֹתוֹ מִבָּתֵּינוּ, בְּיוֹם צֵאתֵנוּ לָלֶכֶת אֲלֵיכֶם; וְעַתָּה הִנֵּה יָבֵשׁ, וְהָיָה נִקֻּדִים.“ (יהושע ט, פסוק יב)
- ”יָבֵשׁ חָצִיר, נָבֵל צִיץ; וּדְבַר־אֱלֹהֵינוּ, יָקוּם לְעוֹלָם.“ (ישעיהו יט, פסוק ה)
- ”וַיֹּאמֶר אֵלַי – הִנָּבֵא עַל־הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם; הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת, שִׁמְעוּ דְּבַר־יהוה.“ (יחזקאל לז, פסוק ד)
- ”אָזְלוּ־מַיִם מִנִּי־יָם; וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ.“ (איוב יד, פסוק יא)
- ניתן להוריד את הכביסה היא כבר יבשה.
- [עממי] בהשאלה מן (1): משעמם, ללא חיוניות.
- הַהַרְצָאָה הָיְתָה יְבֵשָׁה.
- בהשאלה מן (1): צמא.
- הלכנו במסלול המדברי שלוש שעות ולא היה לנו מים בסוף הדרך היינו יבשים טוטלית.
- [סלנג] בהשאלה מן (1): (פעוט) שהורגל לשלוט בצרכיו האישיים.
- האחיין שלי כבר יבש למרות שעדין לא מלאו לו שנתיים.
גזרון
עריכה- מצרית קדומה - יבַּ-שְֹתִי (ybASti) בהוראת: לחם יבש,רקיק. מצווי גם בלשון אמורית בהגיית: יבּישום. ובערבית - יבּישֲ.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: יבש |
יֹבֶשׁ
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | יובש |
| הגייה* | yovesh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־ב־שׁ |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | |
- לשון ימי הביניים חוסר בנוזלים בגוף בעל חיים.
- כשהגענו אליו סופסוף עד למטה בוואדי, הוא כבר סבל מיובש חמור ביותר: נאלצנו לתת לו אח"כ נוזלים דרך הוריד במשך יומיים תמימים.
- (יש לשכתב פירוש זה): חוסר לחות.
גזרון
עריכה- מופיע בהקשר רפואי כבר אצל שבתאי דונולו בהוראת התיבשות גוף האדם . רש"י הרחיב את המשמעות גם להוראת 'נהרות שיבשו' - לפי שכל שבח ארץ מצרים על ידי נילוס היא, שאין גשמים יורדין שם, אלא נילוס עולה ומשקה אותה דרך יאורים העשויים בידי אדם , לפיכך הוא מרמז פורענות שלה ליובש נהרות ויאורים רשי לישעיהו יט',ה .
מילים נרדפות
עריכה- התיבשות (1)
תרגום
עריכה- ספרדית:
- deshidratación
- sequedad
ניגודים
עריכה- רטיבות (2)
יִבֵּשׁ
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | ייבש |
| שורש וגזרה | י־ב־שׁ |
| בניין | פִּעֵל |
- הפחית את כמות הנוזלים בעצם כלשהו.
- ”גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ, וְכָל־הַנְּהָרוֹת הֶחֱרִיב...“ (נחום א, פסוק ד)
- ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עִזִּים יוֹצְאוֹת צְרוּרוֹת לְיַבֵּשׁ, אֲבָל לֹא לֶחָלָב.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ה, משנה ב)
- במסגרת עבודתי במפעל לעיבוד עורות ייבשתי את העורות, כך שלא תישאר בהן לחלוחית כלשהי.
- [עממי] בהשאלה: שִעמם.
- [סלנג] בהשאלה: הרגיל את הפעוט לשלוט בצרכיו.
- הגננת מייבשת את הילדים מהר כדי שלא תזדקק להתעסק עם חיתולים חד פעמיים.
נגזרות
עריכהניגודים
עריכה- הרטיב (1)
תרגום
עריכה- ספרדית:
- deshidratar, secar, deshidratarse, secarse
- aburrir, aburrirse
ראו גם
עריכהיֻבַּשׁ
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | יובש |
| שורש וגזרה | י־ב־שׁ |
| בניין | פֻּעַל |
- אבד נוזלים כתוצאה מחוסר בכמות נוזלים מספקת בגוף.
- לצערנו הרב נאלצנו להודיע להורים שבנם יובש לגמרי בנחל קיבוצים. זה קרה בגלל שהלך בחום הרב במשך שעות ללא שתייה מספקת.
תרגום
עריכה- ספרדית: deshidratarse, deshidratar
יָבַשׁ
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | יבש |
| שורש וגזרה | י־ב־שׁ |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- הוסרו ממנו נוזלים.
- ”וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ יָבְשָׁה הָאָרֶץ.“ (בראשית ח, פסוק יד)
- ”וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיִּיבַשׁ הַנָּחַל כִּי לֹא־הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ.“ (מלכים א׳ יז, פסוק ז)
- ”וְהִנֵּה שְׁתוּלָה הֲתִצְלָח הֲלוֹא כְגַעַת בָּהּ רוּחַ הַקָּדִים תִּיבַשׁ יָבֹשׁ עַל־עֲרֻגֹת צִמְחָהּ תִּיבָשׁ.“ (יחזקאל יז, פסוק י)
- אבד מחיוניותו.
- ”תּוֹרִין שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן, וּבְנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּן, שֶׁיָּבַשׁ גַּפָּה, וְשֶׁנִּסְמֵית עֵינָהּ, וְשֶׁנִּקְטְעָה רַגְלָהּ, מְטַמָּא בְבֵית הַבְּלִיעָה.“ (משנה, מסכת זבחים – פרק ז, משנה ה)
- הקשיש הזה היה פעם נערץ בעיני רבבות מההמונים; כיום הוא כבר יבש. אף אחד לא מסתכל עליו בכלל.
- כוחו תם, נגמרה יכולתו להעניק.
- לאחר סידרה ארוכה של תוכניות יבשו הרעיונות והסדנה הסתיימה.
- כיוון שיבש מקור הכספים, ירדה איכות האוכל בצהרונים.