פתיחת התפריט הראשי

טֶלֶפוֹןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טלפון
הגייה* telefon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ט־ל־פ־ן
דרך תצורה שאילה מלועזית
נטיות ר׳ טֶלֶפוֹנִים
 
טלפון אלחוטי.
  1. מכשיר המאפשר לשני אנשים או יותר, הנמצאים במקומות רחוקים, לשוחח זה עם זה. טכנולוגיית הטלפון מאפשרת לשיחות רבות להתקיים בו־זמנית ללא הפרעה.
    1. הטלפון החדש שקניתי מקולקל: קשה לשמוע את הצד השני והשיחות מתנתקות.
  2. עממי שיחה הנערכת באמצעות מכשיר טלפון.
    1. היה לך טלפון ממישהי קודם, אבל היא לא השאירה הודעה.
  3. עממי המספר המזהה כל מנוי בשירות הטלפוניה; מספר טלפון.
    1. תני לי את הטלפון של דינה, אני רוצה להתקשר אליה ולהזמין אותה לסרט.

גיזרוןעריכה

  1. מיוונית: tele) τηλέ), רחוק + phono) φωνή), צליל, קול. בתחילת המאה התשע־עשרה נוצרה המילה הצרפתית téléphone בעקבות המרכיבים היווניים שצוינו. בסוף המאה התשע־עשרה אומץ המונח הצרפתי על ידי אלכסנדר גרהם בל ותפס תאוצה, עד להיטמעותו המוחלטת בשפות רבות, וביניהן עברית (ראו גם "מידע נוסף".

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • בניגוד לאמונה הרווחת הביטוי "שח־רחוק" איננו תקני. הוא אמנם הומצא בבית אליעזר בן־יהודה, אך יחד עם חידושים רבים אחרים הוא לא התקבל בציבור ולא אושר על ידי האקדמיה ללשון העברית (או על ידי ועד הלשון העברית, המוסד שקדם לה).

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה