טֶלֶפוֹן

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טלפון
הגייה* telefon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ט־ל־פ־ן
דרך תצורה שאילה מלועזית
נטיות ר׳ טֶלֶפוֹנִים
 
טלפון אלחוטי.
  1. מכשיר המאפשר לשני אנשים או יותר, הנמצאים במקומות רחוקים, לשוחח זה עם זה.
    • "סגרתי את הטלפון בנשימה כבדה. // ניתקתי, לא ידעתי, לא חשבתי / שחיכית לי." (כבר עכשיו , מאת ירמי קפלן)
    • הטלפון החדש שקניתי מקולקל: קשה לשמוע את הצד השני והשיחות מתנתקות.
  2. בהשאלה: שיחה הנעשית באמצעות מכשיר זה.
    • היה לך טלפון ממישהי קודם, אבל היא לא השאירה הודעה.
  3. בהשאלה מן (2): המספר אותו יש להזין על־מנת לעשות שיחה כזו.
    • תני לי את הטלפון של דינה, אני רוצה להתקשר אליה ולהזמין אותה לסרט.

גיזרון

עריכה
  • הלחם בסיסים מיוונית: tele) τηλέ) – רחוק, וכן phono) φωνή) – קול, צליל. בתחילת המאה התשע־עשרה נוצרה המילה הצרפתית téléphone בעקבות המרכיבים היווניים שצוינו. בסוף המאה התשע־עשרה אומץ המונח הצרפתי על ידי אלכסנדר גרהם בל ותפס תאוצה, עד להיטמעותו המוחלטת בשפות רבות, וביניהן עברית (ראו גם "מידע נוסף".
  • בן יהודה התעקש לכנות הטלפון בצורת הצירוף העברי: 'שח-רחוק', אולם תיקון זה לא התקבל.

צירופיםיגיבחכחכחבח

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

מידע נוסף

עריכה
  • בניגוד לאמונה הרווחת הביטוי "שח־רחוק" איננו תקני. הוא אמנם הומצא בבית אליעזר בן־יהודה, אך יחד עם חידושים רבים אחרים הוא לא התקבל בציבור ולא אושר על ידי האקדמיה ללשון העברית (או על ידי ועד הלשון העברית, המוסד שקדם לה).

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: טלפון
  מדריך טיולים בוויקימסע: שירותי טלפוניה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מכשירי טלפון