שיחה

שִׂיחָהעריכה

דיבור בין שני אנשים או יותר.
- ”מָה-אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל-הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי. מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְו‍ֹתֶךָ כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי. מִכָּל-מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי.“ (תהלים קיט, פסוקים צז – צט)
- ”וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה – בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנָּם.“ (משנה, מסכת אבות – פרק א, משנה ה)
הרצאה בנושא מסויים.

המילה מופיעה פעמיים במקרא. מן הפועל שָֹח.

השורש שׂ־י־ח הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

לשון המקרא בור חפירה
- ”רֶשֶׁת הֵכִינוּ לִפְעָמַי כָּפַף נַפְשִׁי כָּרוּ לְפָנַי שִׁיחָה נָפְלוּ בְתוֹכָהּ סֶלָה“ (תהלים נז, פסוק ז)
- ”כרו לי זדים שיחות“ (תהלים קיט, פסוק פה)