טֻמְטוּם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טומטום
הגייה* tumtum
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ט־מ־ט־ם
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון חז"ל [הלכה] תינוק שנולד עם חיפוי עור על ערוותו, כך שלא ניתן לדעת בעת הלידה אם הוא זכר או נקבה.
    • ”רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַנְדְּרוֹגִינוֹס בְּרִיָּה בִפְנֵי עַצְמָהּ הוּא, וְלֹא יָכְלוּ חֲכָמִים לְהַכְרִיעַ עָלָיו אִם הוּא אִישׁ אוֹ אִשָּׁה; אֲבָל טוּמְטוּם אֵינוֹ כֵן, פְּעָמִים שֶׁהוּא אִישׁ, פְּעָמִים שֶׁהוּא אִשָּׁה.“ (משנה, מסכת ביכוריםפרק ד, משנה ה)
    • ”הַמַּפֶּלֶת טֻמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה.“ (משנה, מסכת נידהפרק ג, משנה ה)
    • טומטום שנקרע ונמצא זכר אינו נוטל פי שנים“ (בבלי, מסכת בבא בתראדף קכו, עמוד ב)
  2. [עממי] טיפש, אדם שאינו מפעיל שיקול דעת.
    • טומטום שכמותך, איך אתה מצפה שהמזגן יפעל אם אתה מחזיק את השלט הפוך?

גיזרון

לשון חז"ל השורש ט־מ־ט־ם הכפלה של השורש ט־מ־ם בעברית א־ט־ם (אטם)

נגזרות

מילים נרדפות

ניגודים

מידע נוסף

  • לעתים נהגית המילה במלעיל (tumtum), ובפרט כשהיא נאמרת כקללה (משמעות 2 לעיל). לפי משקלה, הגיית המילה התקנית היא במלרע.

ראו גם

קישורים חיצוניים

  ערך בוויקיפדיה: טומטום

טִמְטוּם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טימטום
הגייה* timtum
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ט־מ־ט־ם
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות
  1. [עממי] מעשה טיפשי; מצב אבסורדי שנוצר עקב אי־הפעלת שיקול דעת.
    • אם המנהל היה פותח דלפק נוסף, התור היה קצר יותר והלקוחות היו מרוצים... איזה טמטום!

גיזרון

  • שם פעולה מן הפועל טמטם

מילים נרדפות

ניגודים


השורש טמטם

השורש ט־מ־ט־ם הוא שורש מגזרת המרובעים.

נטיות הפעלים

ט־מ־ט־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל טִמְטֵם מְטַמְטֵם יְטַמְטֵם טַמְטֵם לְטַמְטֵם
פֻּעַל טֻמְטַם מְטֻמְטָם יְטֻמְטַם -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִטַּמְטֵם מִטַּמְטֵם יִטַּמְטֵם הִטַּמְטֵם לְהִטַּמְטֵם