טמטם
טִמְטֵם
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | ט־מ־ט־ם |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל גרם לאי צלילות המחשבה. סתם את מבועי החכמה.
- ”שלשה דברים נאמרו בכותח הבבלי מטמטם את הלב ומסמא את העינים“ (בבלי, מסכת פסחים – דף מב, עמוד א)
- לשון חז"ל הידק הדביק. איחד את מרכיבי עיסה.
- ”אוכלין עראי מן העיסה עד שתתגלגל בחטים ותטמטם בשעורים. גלגלה בחטים וטִמְטְמָה (וְטֻמְטְמָה) בשעורים האוכל ממנה חייב מיתה“ (משנה, מסכת חלה – פרק ג, משנה א)
גיזרון
עריכה- במובן רחב אטם-סתם. הכפלה של השורש היסודי ט־מ־ם.
- ביטוי לכך אפשר לראות בדרשת חז"ל למילה ”וְנִטְמֵתֶם בם“ (ויקרא יא, פסוק מג) (נִטְמֵאתֶם כתובה חסר א') אל תקרי ונטמאתם אלא ונִטַּמְטֶם (כנראה הכוונה נאטמתם ולא לפועל נִטַּמְטֵם, בארמית הפועל אטם ללא א' ט־מ־ם או ט־מ־ן ”סִתְּמוּם תרגום:טמונון או וטמינהו“ (בראשית כו, פסוק טו)) מכאן שעבירה מטמטמת ליבו של אדם (תלמוד ומדרשים).
- הפועל טמטם נמצא מעט בארמית: ”ויסגר החלב“ (שופטים ג, פסוק כב) וטמטם שומנא באפי להבא. ”טח עיניהם מראות“ (ישעיהו מד, פסוק יח) ארי מטמטמן איניהון מלמחזי.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכה- החכים(1)
תרגום
עריכה- אנגלית: word
ראו גם
עריכה
| השורש טמטם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
[[קטגוריה: