חליה

(הופנה מהדף חוליה)

חֻלְיָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חוליה
הגייה* chulyah
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־ל־י/ה
דרך תצורה משקל קֻטְלָה
נטיות ר׳ חֻלְיוֹת, חֻלְיַת־
 
חוליית חזה
 
חוליית הבור
  1. לשון חז"ל מפרק עצם בעמוד השדרה, או אחר.
    • ”אֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא: [...] הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁחָסָרוּ; כַּמָּה הוּא חֶסְרוֹן בַּשִּׁדְרָה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שְׁתֵּי חֻלְיוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֲפִלּוּ חֻלְיָה אֶחָת; וּבַגֻּלְגלֶת: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים כִּמְלוֹא מַקְדֵּחַ.“ (משנה, מסכת אהלותפרק ב, משנה ג)
  2. לשון חז"ל בהשאלה: טבעת המרכיבה שרשרת.
  3. קשר הגדיל בציצית
  4. מהנ"ל- קבוצת אנשים במערכה. בדרך כלל יחידה צבאית, או כיתת מחבלים.
    • נשלחה חולית חיילים לביצוע סריקה.
  5. לשון חז"ל (כנראה מלשון חול – עפר) החול המוצא מחפירת בור באדמה.
    • חֻלְיַת הַבּוֹר וְהַסֶּלַע שֶׁהֵן גְּבוֹהִין עֲשָׂרָה וְרָחְבָּן אַרְבָּעָה, הַנּוֹטֵל מֵהֶן וְהַנּוֹתֵן עַל גַּבָּן, חַיָּב, פָּחוֹת מִכֵּן, פָּטוּר.“ (משנה, מסכת שבתפרק יא, משנה ב)
    • ”בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְחֻלְיָתוֹ גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים...“ (משנה, מסכת עירוביןפרק י, משנה ז)
    • "תינוק שנפל לבור עוקר חוליה ומעלהו" (רמב"ם)
  6. [ארמית] ממתקים חלי – דבר מתוק

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: חוליה