הצטנן
הִצְטַנֵּן
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | הצטנן |
שורש וגזרה | צ־נ־ן, גזרת השלמים |
בניין | הִתְפַּעֵל |
- לשון חז"ל שירדה טמפרטורת גופו.
- ”אמר רב חנא בר ביזנא אמר ר' שמעון חסידא אילמלא לא נצטננו גחלים מידו של כרוב“ (בבלי, מסכת יומא – דף עז, עמוד א)
- ”הקיז דם ונצטנן עושין לו מדורה בשבת ואפילו בתקופת תמוז ...“ (בבלי, מסכת עירובין – דף עט, עמוד ב)
- "ואם טח פי התנור בטיט, מותר-שאם בא לפתוח התנור ולחתות, תיכנס הרוח, ויתקשה הבשר וייפסד, ויצטנן התנור" (משנה תורה להרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק י"ג)
- ”הַשָּׁפָן / הַקָּטָן / שָׁכַח לִסְגֹּר הַדֶּלֶת / הִצְטַנֵּן / הַמִּסְכֵּן / וְקִבֵּל נַזֶּלֶת“ (הַשָּׁפָן הַקָּטָן , מאת בנימין כספי בזֶמֶרֶשֶׁת)
גיזרון
עריכה- לשון התלמוד מן שורש מקראי.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- איטלקית: raffreddarsi
- אנגלית: catch a cold
- גרמנית: Sich erkälten
- הולנדית: kou vatten, verkouden, worden
- הונגרית: megfázik
- ויאטנמית: bị cảm lạnh
- יפנית: 風邪をひく, 風邪を召す
- נורווגית: bli forkjølt
- סינית: 感冒
- פולנית: przeziębić się
- צרפתית: prendre froid, attraper un rhume
- קוריאנית: 감기에 걸리다
- קרואטית: прехладити се, prehladiti se
- רוסית: простужаться, простудиться, простывать, простыть
- שוודית: bli, förkyld
ראו גם
עריכה
השורש צנן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|