מצנן

מְצֻנָּן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מצונן
הגייה*	metsunan
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	צ־נ־ן
דרך תצורה	משקל מְקֻטָּל
נטיות	נ׳ מְצֻנֶּנֶת, ר׳ מְצֻנָּנִים, נ"ר מְצֻנָּנוֹת

אישה מצוננת

1. לשון חז"ל חולה שחטף דלקת בדרכי הנשימה העליונות (האף, הפה, והגרון).

   • ”אֲחוּזַת הַדָּם, וְהַמְּעֻשֶּׁנֶת, וְהַמְצֻנֶּנֶת, וְשֶׁאָכְלָה הַרְדּוּפְנִי, וְשֶׁאָכְלָה צוֹאַת תַּרְנְגוֹלִים, אוֹ שֶׁשָּׁתְתָה מַיִם הָרָעִים, כְּשֵׁרָה.“ (משנה, מסכת חולין – פרק ג, משנה ה)

גיזרון

• בינוני סביל מן צינן

ראו גם

• הצטננות
• מנוזל

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: הצטננות

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מצוננים