גלוסקמה

גְּלוֹסְקֵמָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גלוסקמה
הגייה^*	gloskema
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה	שאילה
נטיות	ר׳ גְּלוֹסְקֵמוֹת או גְּלוֹסְקֵמָאוֹת

אוסף גלוסקמאות

לשון חז"ל תבה, ארגז.
- ”מָצָא בַחֲפִיסָה אוֹ בִדְלֻסְקְמָא, תַּכְרִיךְ שֶׁל שְׁטָרוֹת, אוֹ אֲגֻדָּה שֶׁל שְׁטָרוֹת, הֲרֵי זֶה יַחֲזִיר.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק א, משנה ח)
- ”אָמַר לוֹ הָבֵא לִי מִן הַחַלּוֹן אוֹ מִגְּלוֹסְקְמָא, וְהֵבִיא לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר בַּעַל הַבַּיִת לֹא הָיָה בְלִבִּי אֶלָּא מִזֶּה וְהֵבִיא מִזֶּה, בַּעַל הַבַּיִת מָעָל.“ (משנה, מסכת מעילה – פרק ו, משנה א)
- ”נכנס למדינה התחיל פותח הגלוסקמאות וישב למכור.“ (שמות רבה, פרשה ל, סימן כד)
תיבה לשמירת עצמות המת.
- ”בן שלשים יוצא בדלוסקמא רבי יהודה אומר לא דלוסקמא הניטלת בכתף אלא הניטלת באגפיים ועומדין עליו בשורה ואומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים.“ (בבלי, מסכת מועד קטן – דף כד, עמוד ב)
- במערת קבורה נמצאו גלוסקמאות חצובות מאבן גיר ומעוטרות בתבליטים.

במקורות לעתים נכתב "דלוסקמא".
מיוונית: glôssokomos) γλωσσόκομος); הלחם בסיסים של glôss) γλῶσσα) – לשון (השוו גלוסר), עם koméō) κομέω) – אדאג, אטפל, אשגיח; היות ובמקור זה היה כינוי לתבה לשמירת הלשונית של כלי נגינה, אבל כבר ביוונית קיבל את המשמעות הכללית יותר.

ערך בוויקיפדיה: גלוסקמה