גט

גֵּט

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גט
הגייה^*	get
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ג־ט־ט
דרך תצורה
נטיות	ר׳ גִּטִּים או גִּטִּין; גֵּט־, ר׳ גִטֵּי־

מתן גט בפני בית דין

מסמך הגירושים, בו מכריז הבעל על כך שהוא ואשתו נפרדים ואינם חיים יותר יחד.
- טוביה ואשתו מתגרשים, והם נרשמו בבית הדין הרבני של מחוז ירושלים לקבלת גט לגרושין.
- "גופו של גט: הרי את מותרת לכל אדם. רבי יהודה אומר: ודין דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שבוקין וגט פטורין למהך להתנסבא לכל גבר דתצביין. גופו של גט שחרור: הרי את בת חורין הרי את לעצמך" (משנה קידושין ט ג).
שטר כלשהו.
- ”גט חוב שאין בו אחריות“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף צה, עמוד א)

אכדית: giṭṭu משומרית GID.DA ״חומר, בוץ״; ארמית: גִּטָא. שטר, תעודה. השוו לערבית של מדינות המפרץ בהגיית: קַאטֲ (قط) בהוראת:לזרוק, להשליך, לפלוט פליטת-פה, "לזרוק-הערות" (עם רקע מיני)

פירוש תוספות בתחילת מסכת גיטין: "אף־על־גב דלשאר שטרות פעמים נמי קרי גט (- גם נקראים "גט")... מכל מקום לא הוצרך לפרש כאן "גט אשה", משום דברוב מקומות היכא דקתני גט סתם איירי בגט אשה (- היכן שגורסים "גט סתם" עוסקים בגט אשה)" (תוספות על גיטין - פרק א)
הגר"א דרש את המילה "גט": אין מילה בתורה בה מופיעות האותיות גימ"ל וטי"ת זו אחר זו, ולכן יש במילה סימן להרחקה. אמנם, מילים בהן מופיע זוג אותיות זה בסמיכות (למשל: "מְטַגֵּן") מופיעות אמנם במשנה, אך לא במקרא. ישנם גם זוגות אותיות מעטים נוספים שאינם מופיעים, כגון גימ"ל/קו"ף, זי"ן/טי"ת, זי"ן/צד"י, סמ"ך/צד"י. אבל (פרט לזי"ן/טי"ת) יש להן שורש משותף : אותיות חיכיות: ג, י, כ, ק או אותיות שיניות: ז, ס, צ, ר, ש) אבל ל"ג" ו"ט" אין שום דבר משותף!