גט שחרור
גֵּט שִׁחְרוּר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | גט שיחרור |
| הגייה* | get shikhrur |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ג־ט־ט, שׁ־ח־ר־ר |
| דרך תצורה | צרוף שמני |
| נטיות | ר׳ גִּטֵּי־שִׁחְרוּר; גֵּט־שִׁחְרוּר־, ר׳ גִּטֵּי־שִׁחְרוּר־ |
- לשון חז"ל מסמך או שטר שמראה על רצונו של בעליהם של עבד או שפחה להעבירם לרשות עצמם ולהוציאם לחופשי.
- "המוכר עבדו לגויים או לחוצה לארץ, והיוצא בראשי איברים אינו צריך גט שחרור, דברי רבי טרפון; רבי עקיבא אומר: צריך גט שחרור" (מסכתות קטנות, עבדים, ג, ז).
- "אמר שמואל: המפקיר עבדו - יצא לחירות, ואין צריך גט שחרור, שנאמר (שמות יב, מד): "וְכָל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת כָּסֶף", עבד איש ולא עבד אשה " (תלמוד בבלי, יבמות, מח עמוד א)
ניגודים
עריכהראו גם
עריכה
| השורש שׁחרר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|