כתבה
כְּתֻבָּה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כתובה |
| הגייה* | ktuba |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | כ־ת־ב |
| דרך תצורה | משקל קְטֻלָּה |
| נטיות | ר׳ כְּתֻבּוֹת; כְּתֻבַּת־, ר׳ כְּתֻבּוֹת־ |
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- לשון חז"ל (יהדות) חוזה כתוב שהבעל מוסר לאשתו תחת החופה ביום נישואיהם.
- ” הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְבָנָיו וְכָתַב לְאִשְׁתּוֹ קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא, אִבְּדָה כְתֻבָּתָהּ.“ (משנה, מסכת פאה – פרק ג, משנה ז)
- ”בְּתוּלָה, כְּתֻבָּתָהּ מָאתַיִם; וְאַלְמָנָה, מָנֶה.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק א, משנה ב)
- ”מְעִידִין אָנוּ בְאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁגֵּרַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְלֹא נָתַן לָהּ כְּתֻבָּתָהּ, וַהֲלֹא בֵּין הַיּוֹם וּבֵין לְמָחָר סוֹפוֹ לִתֶּן לָהּ כְּתֻבָּתָהּ, אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בִּכְתֻבָּתָהּ שֶׁל זוֹ“ (משנה, מסכת מכות – פרק א, משנה א)
- ”וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים נְכָסִים בְּחֶזְקָתָן, כְּתֻבָּה בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל, נְכָסִים הַנִּכְנָסִים וְהַיּוֹצְאִין עִמָּהּ בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הָאָב.“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ט, משנה ט)
גיזרון
עריכה- ה"כתובה" היא כפי הנראה עברית במקורה. במקורות הארמיים שבתלמוד מופיעה ה"כתובא" (=כשמה הארמי) רק בנטיות שונות, כגון: ”כְּתוּבָּתָא“ (בבלי, מסכת קידושין – דף ע, עמוד ב) במשמעות של כְּתֻבּוֹת (נ"ר של כתובא), או למשל ”כְּתוּבָּתֵיהּ“ (בבלי, מסכת גיטין – דף יח, עמוד א) במשמעות של כְּתֻבָּתוֹ (ה"כתובא" שלו). [1]
צירופים
עריכה- כתובה דאירכסא (=בתרגום מארמית: כתובה שאבדה)
- כתובת בנין דכרין (=בתרגום מארמית: כתובת בנים זכרים)
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהמידע נוסף
עריכה- בכתיב המלא יש להבחין בין "כתובּה" (בי"ת דגושה) לבין "כתובה" (בי"ת רפה) שהיא צורת הנקבה של "כָּתוּב". לדוגמה: "הצהרת העצמאות כתובה על קלף".
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: כתובה |
- עו"ד אלינור ליבוביץ, "הכול על הכתובה". הפורטל הישראלי לגירושין ומשפחה
| השורש כתב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
- ↑ "מילון ארמי-עברי מקוון". פורטל הדף היומי
כַּתָּבָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כתבה |
| הגייה* | katava |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | כ־ת־ב |
| דרך תצורה | משקל קַטָּלָה |
| נטיות | ר׳ כַּתָּבוֹת; כַּתָּבַת־, ר׳ כַּתָּבוֹת־ |
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- דיווח, או מידע עיתונאי אחר, כתובים או משודרים, הבאים לתת רקע ולהעשיר בנושאים שבלב האקטואליה או בשוליה.
- עיתונאים המדווחים מאיזורי לחימה מצוידים באמצעים טכנולוגיים מתקדמים כדי לשדר כתבות עדכניות ישירות מהשטח אל חדר העריכה.
- קראנו בכתב־העת כתבת דיוקן על דמותו של המועמד לתפקיד ראש־הממשלה הבא.
- בסדרת הטלוויזיה "מאחורי החדשות" שודרה כתבת צבע על הפליטים מאריתריאה המתגוררים בדרום תל־אביב.
- ביומני־רשת שבמרשתת מתפרסמות מדי פעם מעין כתבות תחקיר על המתרחש מאחורי הקלעים של תוכניות המציאות בטלוויזיה.
- הכתבה היא סוגה עיתונאית השונה ממאמר ומידיעה.
גיזרון
עריכה- מחידושי אליעזר בן־יהודה. הוא מגדיר את המלה כך: "מה שהכתב כתב להעתון על המארעות שבמקומו Correspondenze". [1]
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה| ערך בוויקיפדיה: כתבה |
| השורש כתב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
- ↑ מילון בן יהודה