יש להוסיף לדף זה את הערך: שִׁמֵּט.

שָׁמַט

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שמט
שורש וגזרה שׁ־מ־ט
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הפסיק להחזיק. פתח את ידו והניח לדבר ליפול. עזב. בהשאלה: עזב בדעתו. הפסיק להתעניין והפקיר.
    • ”וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ, וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ; וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה, כֵּן־תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ.“ (שמות כג, פסוק יא)
    • ”וַיֹּאמֶר שִׁמְטוּהָ, וַיִּשְׁמְטוּהָ; וַיִּז מִדָּמָהּ אֶל־הַקִּיר, וְאֶל־הַסּוּסִים וַיִּרְמְסֶנָּה.“ (מלכים ב׳ ט, פסוק לג)
    • ”וַיָּבֹאוּ עַד־גֹּרֶן כִּידֹן; וַיִּשְׁלַח עֻזָּא אֶת־יָדוֹ לֶאֱחֹז אֶת־הָאָרוֹן, כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר.“ (דברי הימים א׳ יג, פסוק ט)
    • שׁוֹמְטִין אֶת הַכַּר מִתַּחְתָּיו וּמַטִּילִין אוֹתוֹ עַל הַחֹל בִּשְׁבִיל שֶׁיַּמְתִּין.“ (משנה, מסכת שבתפרק כג, משנה ה)
    • ”ועובד כוכבים המסתפר מישראל כיון שהגיע לבלוריתו שומט את ידו“ (בבלי, מסכת עבודה זרהדף כט, עמוד א)
    • בהיסח הדעת שמט את הכוס מידו, וזו התנפצה על הרצפה.

גיזרון

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה