ברוך בואכם לוויקימילון!

שלום וברוך בואכם לוויקימילון, המילון העברי החופשי הראשון. ויקימילון הוא מילון חופשי ופתוח שבו כל אחד יכול לקרוא ולהיעזר, ובנוסף גם לערוך את הערכים שבו.

להלן מעט מידע שאנו מקווים שיהיה לך לתועלת:

  • הוספת ערכים: אחת הדרכים העיקריות שבהן ניתן לתרום להתפתחותו של ויקימילון היא כתיבת ערכים חדשים. לכל ערך בוויקימילון יש תבנית אחידה הנועדה להקל על קריאתו ולשוות לו מראה רציני. ביכולתכם להוסיף ערכים לוויקימילון בקלות. לפרטים נוספים: כתיבת ערך חדש.
  • עריכה: אם יש לכם מה להוסיף או לשפר בערך שקראתם, הנכם מוזמנים לעשות זאת. לחצו על לשונית העריכה אשר בראש העמוד ותקנו כמיטב הבנתכם. לפני שמירת השינוי, מומלץ ללחוץ קודם על "הראה תצוגה מקדימה" ולוודא שהעריכה נעשתה כראוי. לפרטים נוספים: איך עורכים דף. רשימת הערכים הדורשים עריכה/שכתוב נמצאת כאן.
  • דפי משתמש: לכל משתמש רשום בוויקימילון יש "דף משתמש" ודף "שיחת משתמש". דף המשתמש (אליו ניתן להגיע בלחיצה על שמו של המשתמש) משמש בדרך כלל את המשתמש כדי להציג פרטים על עצמו. דף השיחה של המשתמש (כמו דף זה) משמש להשארת הודעות אישיות למשתמש.
  • דפי שיחה: בראש כל דף בוויקימילון, מופיעה לשונית השיחה, שלחיצה עליה מובילה לדף השיחה על הערך. בדף זה ניתן לדון עם משתמשים אחרים בתוכנו של הערך. ניתן להוסיף בקלות הערה לדף השיחה באמצעות לחיצה על לשונית ההוספה (שמסומנת בסימן פלוס, +) הנמצאת בראש הדף.
  • חתימות: מומלץ מאוד לחתום בסוף כל הערה שכתבתם. כדי לעשות זאת הוסיפו ארבעה סימני ~ (זרקא, tilde) בסוף הטקסט שכתבתם. סימנים אלו יהפכו אוטומטית לחתימה הכוללת את שמכם, את הקישור לדף המשתמש שלכם, את השעה ואת התאריך שבהם נכתבה ההודעה. החתימות מיועדות לדפי השיחה בלבד. בוויקימילון לא נהוג לחתום בתוך הערכים (את רשימת התורמים לכל ערך ניתן למצוא בלשונית "היסטוריית הדף" שבראשו).
  • הודעה אישית: כדי להעביר מסר או הודעה למשתמש מסוים, יש להיכנס לדף השיחה של אותו משתמש באמצעות לחיצה על שמו ולאחר מכן על לשונית השיחה. לחיצה על לשונית ההוספה (שמסומנת בסימן פלוס, +) תאפשר לכתוב הודעה חדשה. לאחר הוספת הודעה בדף השיחה, המשתמש יקבל חיווי על כך שממתינה לו הודעה.
  • קבלת עזרה: אם אתם זקוקים לעזרה נוספת באפשרותכם לקרוא את דפי העזרה. שאלות לשוניות או התייעצויות כלליות יש להפנות לדלפק הייעוץ. אם ברצונכם לשאול שאלה הנוגעת למדיניות או לנהלים בוויקימילון אתם מוזמנים לעשות זאת במזנון.
  • לתשומת לבכם: אין להכניס לוויקימילון חומר המוגן בזכויות יוצרים או תרגום שלו. מעשה כזה מהווה עבירה פלילית חמורה ופגיעה במדיניות שלנו.

אשמח לעזור אם תתעורר שאלה או בעיה, וכך גם כל שאר הוויקימילונאים.

בהנאה!
--Or12 (שיחה) 22:20, 20 בינואר 2015 (IST)תגובה

במאי - הערות של רונית עריכה

להלן הערות אחדות לערך במאי / בימאי. אנא קבלי אותן באהבה. רוגד (שיחה) 17:13, 27 בפברואר 2015 (IST)תגובה

ראשית להגדרה:

  1. בהגדרה השתמשת בשם הפעולה 'המחזה', ואולם פעולה זו היא נחלתו של המחזאי ולא של הבמאי. המחזאי הוא שלוקח יצירה וממחיז אותה, כלומר הופך אותה למחזה (אלא אם כן הוא יוצר המחזה, ואז הוא כותב את היצירה מלכתחילה כמחזה).
  2. נדמה לי שרבים מבעלי התפקידים בהעלאת הצגה או ביצירת סרט אמונים על הפן האמנותי, ולכן נראה לי שהמילים "אמון על הפן האמנותי" אינן נקודת מוצא טובה להגדרה, מה גם ש"אמון על" הוא ביטוי מעורפל-משהו, ובהגדרות עדיף להשתמש בלשון פשוטה וברורה. למשל: "אחראי ל". גם המילים "הפרשנות המאגדת את ההפקה" – יותר משהן מבהירות הן דורשות הבהרה.
  3. המשפט "והוא שמכתיב לשאר בעלי התפקידים (...) באשר לעקרונות שינחו אותם בעבודתם" איננו מוצלח. לפועל 'הכתיב' אמור להיות משלים מפורש, למשל 'הוא מכתיב לשאר בעלי התפקידים את העקרונות...'.
  4. בעיניי עיקר ההגדרה של במאי צריכה להיות משהו מעין זה: אדם שמקצועו העמדת הצגה או סרט. במסגרת תפקידו הוא מדריך את השחקנים כיצד לבצע את תפקידיהם, וכן מנחה את בעלי התפקידים האחרים – תפאורנים, תאורנים, מעצבי תלבושות וצלמים – בעיצוב הסביבה שבה מתרחשים ההצגה או הסרט. אל ההגדרה הזאת אפשר להוסיף את עניין הפרשנות והפן האמנותי.
  5. ייתכן שיש מקום להעיר על במאים במשדרי טלוויזיה – שתפקידם כנראה מינורי בהרבה.

הערות נוספות

א. בגיזרון יש לתקן את הניקוד: בָּמָה – אין דגש במ"ם.

ב. כדאי להפנות לתשובה באתר האקדמיה על ההתרוצצות בין במה ובימה ובעקבות זאת גם ההתרוצצות בשמות בעלי המקצוע (הנה הקישור: http://hebrew-academy.org.il/2014/09/09/במה-ובימה/).

ג. כדאי להוסיף הפניות לשמות הפעולה: ביום, בימוי.

תשובות לרונית עריכה

רונית,
תודה על ההערות, הנה תשובותיי.

  1. שם הפעולה 'המחזה' - קיבלתי ותיקנתי, תודה.
  2. רבים אמונים על הפן האמנותי - אכן, רבים אמונים על הפן האמנותי בתחום שבו הם עוסקים. מעצב התלבושות, למשל, הוא שאחראי לממד האמנותי בעיצוב בגדי הדמויות, על סמך הכשרתו ותפיסתו האמנותית. עם זאת, בתפקידו בהפקה מעב התלבושות מגייס את כישרונו כדי להביא לידי ביטוי את הקווים שקבע הבמאי, ולא את פרשנותו או את תחושותיו האישיות. לפיכך, אני עדיין מאמינה שהבמאי הוא הוא האחראי לפן האמנותי של ההפקה כולה. עם זאת, מכיוון שאמרת שהביטוי אינו ברור, מחקתי אותו מן ההגדרה.
  3. השלמת הפועל "מכתיב" - קיבלתי ותיקנתי, תודה.
  4. עיקר ההגדרה של במאי כמי שמדריך את שאר בעלי התפקידים כיצד לבצע את עבודתם - להבנתי ההגדרה הזאת אינה מדויקת. מי שמדריך את השחקן, למשל, כיצד לשחק הוא המאמן שלו או המרצה שלו בחוג למשחק. לכל שחקן שיטת המשחק שהוא מאמץ (מן הפנים החוצה, מן החוץ פנימה וכן הלאה). אמנם יש במאים המכתיבים לשחקניהם גם את שיטת המשחק המועדפת עליהם, אך זו אינה ההגדרה הקלסית של תפקידם. לעומת זאת, מה שהצעת להוסיף להגדרה: "עניין הפרשנות והפן האמנותי" הוא הוא העיקר. הבמאי הוא האחראי לקו הכולל של כל הגורמים בהפקה. הוא מסתכל על התוצרים של כל בעלי התפקידים - השחקנים, המעצבים וכו', ומעיר את הערותיו כדי לחדד את תפיסתו דרכם.
  5. במאים במשדרי טלוויזיה – אני לא בקיאה בתחום הטלוויזיה, אחפש על זה מידע ואשלים בהקדם. תודה על ההערה.

הערות נוספות

א. הניקוד בגיזרון - תיקנתי, תודה.

ב. התשובה באתר האקדמיה על ההתרוצצות בין במה ובימה - אכן ראיתי את התשובה כשכתבתי את ההגדרה, אך לא ידעתי אם עליי להוסיפה בהגדרה המילונית של הערך. האם היא מוסיפה להבנת מהות המקצוע? אני מבינה שלדעתך עליי להוסיפה - האם היא שייכת לעניין הגיזרון?

ג. שמות הפעולה: ביום, בימוי - בתיבת הניתוח הדקדוקי אין מקום לפרט את שמות הפעולה, האם עליי להכילם בכותרת "מידע נוסף"?

הערות רונית בעקבות התשובות

א. בעניין ההפניה לתשובה של האקדמיה - הייתה התרוצצות ארוכת שנים בשם המקצוע במאי / בימאי / ביים - והפסקה האחרונה כמדומני בתשובת האקדמיה מתייחסת לזה, ולכן סברתי שההפניה רלוונטית.

ב. ביום ובימוי - אפשר לרשום במילים נגזרות.

בקורת ערכים עריכה

שלום טלי,

קראתי את ארוס, במאי ומפל המצינים שכתבת. להלן כמה הערות כלליות, ולאחריהן הערות פרטניות לכל ערך:

  1. בדרך התצורה בנתוח הדקדוקי צינת את משקל המלה, וטוב שכך (ראי גם להלן לגבי "ארוס"). את המשקל יש לצין באמצעות תבנית "משקל". למשל, {{משקל|מַקְטָל}} בערך מפל.
  2. במשפטים המדגימים יש להדגיש את שם הערך המופיע בהם. למשל: "הארוס שלה קבע את התאריך לחתונה לפי זמינותו של אולם האירועים האהוב עליה". כדי להדגיש מלה יש לכתוב שלושה סימני מרכאות בודדות לפניה ואחריה, כך: '''הארוס'''.
  3. במפל ובארוס יש ערכים שלהם מספר הגדרות. במקרה כזה יש לצין בסעיפי הנרדפות, התרגום וכד' את ההגדרה אליה מתיחסים. למשל, "אשד (1)" בנרדפות במפל.
  4. את תבנית "מטלת קורס" שהוספת בערכים העבירי נא לדפי השיחה שלהם (שיחה:ארוס, שיחה:במאי, שיחה:מפל).
    וכעת לערכים עצמם:

במאי עריכה

  1. אין צרך לשכפל את הכתוב גם לערך "בימאי". כתבי בבימאי הפניה, כך: #הפניה [[במאי]], שתפנה את הקורא אוטומטית.
  2. הוסיפי נא את הערך לקטגוריות הבאות: תאטרון, קולנוע, בעלי מקצוע.
  3. לגבי הערותיה של רונית: את הקשור לדף באתר האקדמיה שהציעה כדאי להוסיף - בסעיף "גזרון" או בסעיף "קשורים חיצוניים". קראי גם את הכתוב כאן. לטעמי כדאי להפנות גם אליו בסעיפים אלו. את "ביום" ו"במוי" הוסיפי תחת "ראו גם".

ארוס עריכה

לגבי "אָרוּס":

  1. הגזרון כתוב היטב, אולם יש לצין הפניה מדיקת באמצעות סעיף "הערות שולים". אראה לך היום כיצד. שימי לב: באתר benyehuda.org ברשת העלו ערכים ממלון בן־יהודה ובפרט את אָרוּס. איני רואה שם התיחסות לאשורית.
  2. במשפטים המדגימים נהוג להוסיף משפטים מרבדי השפה השונים. אם איני טועה, "ארוס" מופיע לראשונה בלשון חז"ל, ולכן תוכלי להוסיף למשל את ”ההוא ארוס וארוסתו, דאתו לקמיה דרבא“ (בבלי, מסכת כתובותדף כח, עמוד א). אם אמנם במקרא אין "ארוס", עדיף לכתוב "במקרא מופיע השורש א־ר־שׂ", ולא "כשרש".
  3. בסעיף דרך התצורה בנתוח הדקדוקי עדיף "בינוני פעול בבנין קל".
  4. משפטים מדגימים צריכים להכיל את הערך או הטיה שלו. "מאורסים" אינה הטיה של "ארוס", ולכן כדאי להחליף. במשפט השלישי כדאי להשתמש בתבנית "הדגשה", כך: {{הדגשה|נתגלה, שהתימני אינו נשׂוּי עוד, אבל ארוס הוא|[http://benyehuda.org/brenner/mikan3.html "מכאן ומכאן"], מאת [[w:י"ח ברנר|י"ח ברנר]]}}.

לגבי "אֵרוֹס":
ֳ#כדאי לאחד את הערכים לגבי התשוקה ולגבי האל לערך אחד, שכן זוהי פוליסמיה. לדעתי הערך על האסטרואיד אינו מתאים למלון. מה דעתך משתמש:Ariel1024?

  1. בנתוח הדקדוקי כתבי בדרך התצורה "שאילה מלועזית". בהגיה הדגישי את האות e, כך: eros.
  2. הוסיפי נא את הערך לקטגוריה "מיתולוגיה". לפני המשמעות "תשוקה" הוספת "(פסיכולוגיה)" - טוב מאד, אך עדיף באמצעות {{משלב|פסיכולוגיה}} (כמו למשל בהתניה).
  3. האם ההגדרה הנכונה ל"אֵרוֹס" היא "תשוקה" ולא "תשוקה מינית"?
  4. אין צרך להוסיף את קופידון ב"ראו גם", שכן הוספת אותו ב"מילים נרדפות" - וטוב עשית.
  5. בנגזרות אולי להוסיף: ארוגני; בנרדפות לטעמי כדאי לותר על "רחשי לב". עדיף למשל "ליבידו" או אפלו "אביונה".
  6. לגבי גזרון המלה: ויקימלון האנגלי מצין את הצורה היונית ἔρως, ואולי כדאי להוסיפה. תוכלי לקרוא גם כאן.
  7. הקשור החציוני לאתר clipart אינו עוסק בנתוח דקדוקי של הערך... לעמת זאת, כדאי ורצוי להוסיף תמונה. אם תרצי, אראה כיצד.

מפל עריכה

  1. בסעיף הגזרון אפשר לכתוב: משמעות (1) מהעברית חדשה, בקצור ל"מפל מים". משמעות (2) מופיעה פעם יחידה במקרא בפסוק ”לִקְנוֹת בַּכֶּסֶף דַּלִּים וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם וּמַפַּל בַּר נַשְׁבִּיר“ (עמוס ח, פסוק ו); משמעות (3) בלשון ימי הבינים.
  2. משפטים מדגימים: ל־(3) אולי עדיף הצטוט: שמעתי קול מפל בית, בָּטַח שוכן בו ביסודו "שמעתי קול מפל בית", שמואל הנגיד. תוכלי למצוא אחרים באתר המאגרים של האקדמיה ללשון העברית. למשמעות (1) למשל לצטט מכאן (שנת 1967). למשמעות (2) אפשר מכאן: "נסוֹרת - מַפל המַשוֹר. משרש נסר, נשר, שפירושו גם במקרא 'זאֶגען'".
  3. ב"מאמר על דקדוק לשון המשנה" לרב שלמה לויזון (1815) נכתב על מפל דבר מענין, שאולי כדאי להוסיפו בסעיף "מידע נוסף":
    "...הגרת מי נהר ממקום גבוה למקום נמוך, יקרא בעל לשון הקודש מַשָּק (ישעיה לג ד) (עיין פי' רש״י שם) משרש ש־ק־ק שענינו הֶמְיָה, והאשכנזי יכנה (וואססער פאלל), על שם הנפילה, מִפֹּעַל אשכנזי (פאללען). הנך רואה כי העברי יבחר בשם זה ע״פ הפעולה אשר תפעל הגרת המים במורד, בחוש השמע, והאשכנזי יבחר בשם האחר ע״פ הפעולה אשר תפעל התרה הנזכרת בחוש הראיה. והנה אם תרצה לכנות ההגרה ההיא בלשון עֶבֶר בשם מַפַּל מַיִם, ע״ש הנפילה כאשר יכנה האשכנזי, שוב לא תהיה הקריאה הזאת עברית, אף כי המלות הן מלשון עֶבֶר. בהיות כי העברי יכנה את העצם הזה ע״פ משיג אחר,כאשר ראית".
  4. איני בטוח אם מפל בר ומפל גן הם צרופים טובים, ובפרט שהם נדירים. כדאי להוסיף תרגום לרוסית водопад; ב"נרדפות"/"ראו גם" כדאי להוסיף מפלת ומפלה.

טוב, עלי לצאת כעת. כתבתי את ההערות בחפזון (טל"ח). כתבי לי נא מה דעתך. כחלון (שיחה) 17:10, 1 במרץ 2015 (IST)תגובה

שלום טלי ונעם
אכן, גם לפי דעתי הערך על האסטרואיד אינו מילוני וכך גם "אֶנְקֶה (גם: שְׁבִיט אֶנְקֶה)" ולצערי עליהם להימחק. ואם לערך על האל ארוס יש מקום במילון אז את הערכים על תשוקה ועל האל יש לאחד.
טלי, אנא שמי לב:
  • בדף אנקה יש למחוק את כל תבניות "מטלת קורס" וליצור אחת בדף השיחה.
  • במקומות רבים קישרת באמצעות כתיבת כתובת הדף (ה־URL), איננו מקשרים כך. החליפי את הקישורים הפנימיים ב[[שם הדף]] את הקישורים החיצוניים ב־[URL שם הדף].
  • בערך מפל השתמשת בגיזרון בתבנית {{צט}} המיועדת להוספת ציטוט עם קישור אוטומטי לוויקיטקסט. לשם ציטוט רחב וללא קישור לוויקיטקסט יש להשתמש בתבנית "ציטוט", כך:

{{ציטוט| הגרת מי נהר ממקום גבוה למקום נמוך, יקרא ... ע״פ משיג אחר, כאשר ראית |מקור= מאמר על דקדוק לשון המשנה / ר' שלמה לויזון|מרכאות=כן}}

  • בסעיף "קישורים חיצוניים" יש לקשר למיזמי ויקימדיה נוספים על ידי התבנית {{מיזמים}} או לדפים בהם מופיע דיון על הערך מבחינה לשונית בלבד. לכן הקישור אותו הוספת למפל לא מתאים ובמקומו יש להוסיף קישורי לערך מפל בוויקיפדיה ולקטגוריה המתאימה בוויקישיתוף, כך: {{מיזמים|ויקיפדיה=מפל|ויקישיתוף=Category:Waterfalls}}
(כנ"ל בשאר הערכים)
  • במפל יצרת שורת רווח בין ההגדות ולכן הספירה "נשברת" וכל ההגדרות מתחילות ב־1. יש למחוק את הרווחים.
  • בערך אֲנָקָה (לטאה): הכתיב "שם הערך (גם: כתיב נוסף)" קיים כדי להציג דרכי כתיבה תקינות נוספות ולא מילים נרדפות.
שלום והמשך שבוע נעים.-- riel1204  - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) - 02:02, 12 במרץ 2015 (IST)תגובה

תשובות לכחלון עריכה

משתמש:כחלון מה דעתך?

אָרוּס עריכה

ההתייחסות לאשורית בגיזרון של "ארוס" – אני השתמשתי בגרסה מודפסת של המילון. ביום ראשון אלך שוב לספרייה ואבדוק, יכול להיות שזה הושמט בהעתקה...

אֵרוֹס עריכה

איחוד הערכים על שם האל ועל התשוקה – בערך "אל" כתבתי בניתוח הדקדוקי "שם פרטי", ואילו בערך "תשוקה" כתבתי בניתוח הדקדוקי "שם עצם". מה עליי לכתוב שם אם אאחד את הערכים?

מפל עריכה

מילה יחידאית במקרא – המילה מופיעה גם בהטיית רבים נסמך (מפלי בשרו – עמוס ח, ט"ו). האם עליי לציין גם את זה בגיזרון?

הציטוט שהוצע למשמעות 3 (שמעתי קול מפל בית, בָּטַח שוכן בו ביסודו, שמואל הנגיד) = אני לא בטוחה שזו אכן משמעות מספר 3 – המשפט מתאים גם למשמעות "נפילה".

הציטוט שהוצע למשמעות 1 – לקוח מהטקסט של רגלסון, מוגן בזכויות יוצרים.
הציטוט שהוצע למשמעות 2 – זו הגדרה מילונית של המילה "נסורת". אין פה ממש משפט מדגים, מדוע זה ציטוט ראוי?
הציטוט שהוצע ל"מידע נוסף" מהמאמר של שלמה לויזון –
1. מצאתי את המאמר באינטרנט, לא מצאתי את שנת פרסומו. היכן כתוב שפורסם ב-1815?
2. מדוע לא נכתב שמו כפי שהוא עצמו כתב אותו – לעוויזאהן?
התרגום שהוצע לרוסית – לאיזו משמעות הוא רלוונטי? -- את ההודעה כתב/ה המשתמש/ת TaliBl ששכח/ה לחתום.

קטגורית קולות עריכה

שלום טלי, יצרתי בשביליך את הקטגוריות

בהצלחה,-- riel1204  - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) - 03:24, 24 במרץ 2015 (IST)תגובה

תודה TaliBl (שיחה) 08:36, 24 במרץ 2015 (IST)תגובה

צג - הערות של רונית עריכה

כמה הערות על המילה 'צג' מאת רוגד (שיחה) 01:19, 31 במרץ 2015 (IDT)תגובה

  1. לאחרונה דנו באקדמיה במכלול המונחים הקשורים לצג - בעיקר במחשבים - ויצרנו הבחנות בין כמה מונחים: צג - המכשיר כולו, באנגלית display device; מרקע - המשטח שעליו מוקרנת התמונה, באנגלית screen; מצג - התמונה עצמה, באנגלית display.
  2. לדעתי חשוב להביא בדוגמאות השימוש משפט מדגים ל"צג" של מחשב. למשל: "אפשר לחבר למחשב שני צגים ובכך להרחיב את 'שולחן העבודה'". או: "בעבודה נכונה במחשב יש למקם את הצג בגובה הפנים ובמרחק של הושטת יד ממנו".
  3. לא הייתי נוקטת במשפט המדגים את הצירוף "צג האוטובוס" - אינני חושבת שיש דבר כזה (הצג אמנם מותקן באוטובוס אך לא נוצר עדיין הצירוף הזה). אפשר להציע משהו מעין זה: "באוטובוסים הותקנו צגים אלקטרוניים שמוצג בהם מידע על התחנות במסלול הנסיעה". או "צגי מידע אלקטרוניים המותקנים בתחנות האוטובוסים מציעים לנוסעים הממתינים מידע מקוון בזמן אמת על מועד הגעת האוטובוס הבא."
  4. כל מה שכתוב ב"גיזרון" צריך - אם בכלל - להופיע בהערה כלשהי.
  5. בגיזרון צריך לדבר על הצורה 'צג' הלקוחה מן הפיוט, שבו 'צג' היא צורת בינוני.

יישר כוחך.

מתקפת איכות עריכה

שלום TaliBl,

פתחתי דיון במזנון בדבר מיזם "מתקפת האיכות" שאנו רוצים להקים, ואשמח אם תקח חלק בדיון ובמיזם עצמו.

שבת שלום, riel1204  - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) 16:39, 15 באפריל 2016 (IDT)תגובה

* עריכה