אנקה

אֲנָקָה א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אנקה
הגייה*	anaka
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	א־נ־ק
דרך תצורה	משקל קְטָלָה
נטיות	ר׳ אֲנָקוֹת; אֶנְקַת־, ר׳ אֶנְקוֹת־

1. גניחה, קול המושמע מתוך סבל, כאב וצער.

   • ”וְזֹאת שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ כַּסּוֹת דִּמְעָה אֶת מִזְבַּח יְהוָה בְּכִי וַאֲנָקָה מֵאֵין עוֹד פְּנוֹת אֶל הַמִּנְחָה וְלָקַחַת רָצוֹן מִיֶּדְכֶם.“ (מלאכי ב, פסוק יג)
   • ”מִשֹּׁד עֲנִיִּים מֵאַנְקַת אֶבְיוֹנִים עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְהוָה אָשִׁית בְּיֵשַׁע יָפִיחַ לוֹ.“ (תהלים יב, פסוק ו)
   • ”לִשְׁמֹעַ אֶנְקַת אָסִיר לְפַתֵּחַ בְּנֵי תְמוּתָה.“ (תהלים קב, פסוק כא)
   • ”ברגע שהאשה ראתה אותנו, התמלטה מקרבה אנקה פתאומית צרודה וקורעת לב“ (רצפה בת איה, מאת אביגדור המאירי, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• במילון בן יהודה מצוין כי ייתכן שהמילה קשורה למילה הסורית "אמקתא". ^[1]

מילים נרדפות

• גניחה
• נְאָקָה
• אנחה
• אֶנֶק
• בכי

תרגום

• אנגלית: groan‏, moan‏, cry

ראו גם

• נְאָקָה
• נאק

סימוכין

↑  הערת השוליים לערך "אנקה", אליעזר בן יהודה, מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, כרך ראשון, הוצאת "לעם" 1959, עמוד 323.

אֲנָקָה ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אנקה
הגייה*	anaka
חלק דיבר	שם־עצם
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ אֲנָקוֹת; אֶנְקַת־, ר׳ אֶנְקוֹת־

1. מין של לטאה. הגדולה בלטאות שבארץ ישראל. כיום נקראת כוח. שמה המדעי: Varanus.

   • ”וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ: הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ; וְהָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ וְהַלְּטָאָה וְהַחֹמֶט וְהַתִּנְשָׁמֶת “ (ויקרא יא, פסוקים כט – ל)
   • ”ותשב לחדר משכבה, כאנקה האוספת ידיה ורגליה אל תוך חומת בית קלפּתה“ (שני ימים ולילה אחד בבית מלון אורחים, מאת י"ל גורדון, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• המילה יחידאית במקרא.
• המילה נגזרת מן השורש אנ"ק, כנראה על שום הצליל שמשמיעה הלטאה.^[1]
• בעבר ייחסו למילה פירושים שונים, ובהם קיפוד וצב.^[2] כיום מאמינים שזהו מין של לטאה, וחוקרים רבים מאמינים שזוהי שממית.^[3]

מילים נרדפות

• כוח

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אנקה (שרץ)

סימוכין

↑  ספר השורשים לרד"ק
↑  בעיתון מעיין, "קפוד – שרץ או חיה?" מאת דוד מצגר; "אנקה", בתוך: יהודה פליקס, חי וצומח בתורה: תיאור בעלי החיים והצמחים שבתורה מאוירים ע"י כמאתיים תמונות וציורים, הוצאת ישראל הצעיר, תשמ"ד, עמוד 15.
↑  למשל: "אנקה", בתוך: יהודה פליקס, חי וצומח בתורה: תיאור בעלי החיים והצמחים שבתורה מאוירים ע"י כמאתיים תמונות וציורים, הוצאת ישראל הצעיר, תשמ"ד, עמוד 15; וכן: "אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו" (עורכים ראשיים אליעזר ליפא סוקניק, משה דוד קאסוטו) בערך "אנקה" מאת אלקנה ביליק.