לטאה

לְטָאָה

לטאת החולות

זוחל מסדרת הקשקשאים, הנודע בזריזותו וביכולת חידוש תאים מפותחת. היא ניזונה מחרקים ותולעים .
- ”וְהָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ, וְהַלְּטָאָה וְהַחֹמֶט, וְהַתִּנְשָׁמֶת אֵלֶּה הַטְּמֵאִים לָכֶם“ (ויקרא יא, פסוק ל)
- ”הֻתְּזוּ רָאשֵׁיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁמְּפַרְכְּסִין, טְמֵאִין, כְּגוֹן זָנָב שֶׁל הַלְּטָאָה שֶׁהִיא מְפַרְכָּסֶת.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק א, משנה ו)
- "בחלקת אספסת / רצנו בתופסת / כל הלטאות נבהלו נורא." (הטיול הקטן, מאת נעמי שמר)
- "אחר כך תפסתי נחש קטן / והוא אמר לי – זאת לטאה" (ריבים קטנים, מאת יהונתן גפן)

המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
ארמית -"הַלְטְתָא", וגם בצורת "הַלֽטָאָה"
הבלשן פרופ' חיים רוזן מצא שבלשון סנסקריט מופיעה תיבת "לַטַאּ" लता בהוראת "זוחל", החולקת שדה סמנטי עם המושגים: "סלסול", "הצלפה" . लट्, "לַטַאּ" - גם בהוראת - "אשה רזה", "קצה-שוט", "מחרוזת פנינים" ^[1].
יתכן, "לטאה" היא גלגול של תבניות מילים מן הכנענית-אוגריתית המשותפים במצלול-תצורה-משמעות: לווייתן (מיתולוגיה)← (לוטן lotan) ← לטאה.

عَظَاءَة‎‏‏‏‏ (תעתיק: עַטָ'אאָה)

ערך בוויקיפדיה: לטאות

טקסונומיה בוויקימינים: Squamata

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לטאות

↑ הערות אטימולוגיות - פרופ' חיים רוזן לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה כרך י"ז‎ . ב'/ג‎' (אדר א' תשי"א)