ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מפל
|
הגייה* |
mapal
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
נ־פ־ל
|
דרך תצורה |
משקל מַקְטָל, גזרת חפ"נ
|
נטיות |
ר׳ מַפָּלִים; מַפַּל־, ר׳ מַפְּלֵי־
|
- קיצור מקובל לביטוי "מפל מים". מים הנופלים במאונך (או כמעט במאונך) ממקום גבוה.
- "הַמַּפָּלִים הַמַּקְצִיפִים, / הָעֲנָפִים הַנִּשְׁטָפִים, / וְכָל הַמַּיִם הַשּׁוֹצְפִים – / הֵם סוֹחֲפִים, הֵם סוֹחֲפִים." (קַרְנָבָל בַּנַּחַ"ל, מאת לאה נאור)
- דבר מה שנופל, או שמשליכים אותו מפני שאינו חשוב.
- לשון ימי הביניים הידרדרות מהירה של המצב, הגעה לידי חורבן.
- האסונות הרבים במשק הובילו למפל בבורסה.
- "דְּבִירִי מְעִי מַפָּל" (שמואל הנגיד, דיוואן, מהדורת דב ירדן, ירושלים תשכ"ו עמוד 36)
- משמעות (1): קיצור הביטוי "מפל מים" מקורו בעברית החדשה.
ר' שלמה לויזון מזכיר את המילה "מפל" במאמר על דקדוק לשון המשנה משנת 1815, וכותב שאינה משקפת את דרך העברית:פל {ציטוט|תוכן=הגרת מי נהר ממקום גבוה למקום נמוך, יקרא בעל לשון הקודש משק (ישעיה לג ד) (עיין פי' רש״י שם) משרש שקק שענינו המיה, והאשכנזי יכנה (וואססער פאלל), על שם הנפילה, מפעל אשכנזי (פאללען). הנך רואה כי העברי יבחר בשם זה ע״פ הפעולה אשר תפעל הגרת המים במורד בחוש השמע, והאשכנזי יבחר בשם האחר ע״פ הפעולה אשר תפעל ההגרה הנזכרת בחוש הראיה. והנה אם תרצה לכנות ההגרה ההיא בלשון עבר בשם מַפַּל מַיִם ע״ש הנפילה כאשר יכנה האשכנזי, שוב לא תהיה הקריאה הזאת עברית, אף כי המלות הן מלשון עבר, בהיות כי העברי יכנה את העצם הזה ע״פ משיג אחר, כאשר ראית|מקור=מאמר על דקדוק לשון המשנה / ר' שלמה לויזון|מרכאות=כן}}.
השורש נפל
|
השורש נ־פ־ל הוא שורש מגזרת חפ"נ.
נ־פ־ל
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
נָפַל
|
נוֹפֵל
(ב׳ פעוּל: נָפוּל)
|
יִפֹּל
|
פֹּל
|
לִנְפֹּל או לִפֹּל
|
נִפְעַל
|
נִפַּל
|
נִפָּל
|
יִנָּפֵל
|
הִנָּפֵל
|
לְהִנָּפֵל
|
הִפְעִיל
|
הִפִּיל
|
מַפִּיל
|
יַפִּיל
|
הַפֵּל
|
לְהַפִּיל
|
הֻפְעַל
|
הֻפַּל
|
מֻפָּל
|
יֻפַּל
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְנַפֵּל
|
מִתְנַפֵּל
|
יִתְנַפֵּל
|
הִתְנַפֵּל
|
לְהִתְנַפֵּל
|
- "גזרת פ"נ: הבלעת הנו"ן או קיומה", אתר האקדמיה-[1]
| |
|