את סעיף ההגיה בתבנית הנתוח הדקדוקי יש למלא בהתאם לדף זה. כך: ra'aya ו־re'iya.
חשוב להוסיף לערך משפטים מדגימים מְגֻוָּנִים: מהמקורות, מספרות יפה ומעברית בת־ימינו - לא יותר מ־5. בפרט כדאי להביא משפטים המבהירים את משמעות המלה, ומדגימים שמושים שונים בה.
בנוסף, יש להדגיש את שם הערך, כשהוא מופיע במשפטים המדגימים. למשל, כך: ”הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה. עֵינַיִךְ יוֹנִים מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ“ (שיר השירים ד, פסוק א), או: רועה הצאן הוביל את הכבשים ואת העזים לרעייה באחו.
שיכת את שני הערכים לשרש "ר־ע־ה". ברם, לשרש זה ישנן מספר משמעויות (רְעִיָּה ורעות), ויש לפצלו למספר שרשים. ראי לדגמה את הדפים חרשׁ א (שורש) וחרשׁ ב (שורש) ואת חרש, החריש והתחרש. כך יש לעשות עבור השרש ר־ע־ה. שיכי נא בינתים את אחד הערכים לשרש "ר־ע־ה א" (כתבי בנתוח הדקדוקי: {{שרש3|ר|ע|י|א}}), ואת השני לשרש "ר־ע־ה ב".
השרש הפתיע אותי. הייתי בטוח שהוא ר־ע־ע. אך במאגר המנחים ובמלונים מצאתי "ר־ע־י". עמר, מה דעתך? אם השרש הוא "ר־ע־י/ה", יש לתקן את הערך רע ואת דפי השרשים.
הגדרה באמצעות מלים נרדפות אינה רצויה בדרך כלל, אך לטעמי מתאימה בערך זה.
בסוף ההגדרה הוספת "אשה נשואה". האם בעיניך זו משמעות נפרדת, השונה מהותית מ"חברה, אהובה"? אם כן, אולי תרצי להפרידה להגדרה נפרדת.
כאמור, כדאי להוסיף משפטים מדגימים. המשפט משיר השירים הוא לדעתי כמעט חובה. בנוסף לעיל מ"שיר של מנוחות", הנה דגמה למשפטים אחרים
”הַיָּא, נַבְחִי, הַיָּא, קוּם וָסַע – לְאָן? רֵעַ לִי וְרַעְיָה מְחַכִּים לִי בַּגָּן“ (גַּדִּי וְנַבְחִי, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה) (לשון התחיה; מדגים את השמוש "רעיה" כידידה ולא כאהובה; דגמאות אחרות: כאן וכאן)
אַהֲבַת רַעְיָה רְצוֹנִי מַחְמַד נַפְשִׁי וְלִבִּי. אֶשְׁאָלָה צוֹּרִי וְקוֹנִי יִשְׁלְחָה מַרְפֵּא לְעָצְבִּי "אהבת רעיה רצוני" מאת רבי שלום שבזי (לשון ימי הבינים; צטוט קלסי (לפחות לחובבי w:זהר ארגוב (-: )
את הגזרון יש לתקן. כעקרון, בסעיף זה אנו מנסים לפרט על הערך מהבחינה הסינכרונית. אנו מביאים צטוטים מהמקורות בסעיף הגזרון רק כאשר הערך מופיע שם פעמים יחידות. שימי לב שבפסוק שהבאת לא מופיעה המלה "רַעְיָה", אלא רק "רֵעֶיהָ" (הָרֵעִים שלו).
תוכלי לכתוב בגזרון ש"רעיה" היא צורת משנה של המלה "רֵעָה", ולהביא כמקור למשל את מלון אבן שושן (הפרטים הביבליוגרפיים אינם מצויים בידי כרגע). כן תוכלי להוסיף שהמשמעות "אשת איש" אינה במקרא (ראי כאן. קשור זה מתאים גם בסעיף "קישורים חיצוניים"), ונוספה כנראה רק בעברית חדשה (ראי באבן שושן ובתשובה לשאלה אצל רוביק רוזנטל).
סעיפי האגרון: הצרוף "רעית הנשיא" אינו מלוני בעיני, ואינו נבדל מ"רעית השר" או "רעית יושב הראש". אולי כדאי להוסיף את הצרוף "מלכה רעיה" ואולי אף את "רעיה ואם" (?); בנרדפות אפשר להוסיף: זוּגָה (ראי כאן) ושֵׁגָל. כתבי נא את המלים בסעיפי האגרון בשורות נפרדות, המתחילות בסימן "*".
צטוטים מתחלת המאה מצאתי למשל ב"ספר השומר" (ראי פסקאות כאן וכאן).
צטוט מלשון ימינו תוכלי למצוא למשל בערך w:הרועה בויקיפדיה או באתר קק"ל.
לגבי הגזרון ראי הערתי עבור "רַעֲיָה" לעיל. תוכלי לכתוב שהמלה מלשון המקרא, והיא שם־הַפְּעֻלָּה של הפעל רָעָה במשקל קטילה (כשדגש משלים בא במקום היו"ד השרשית). אין בכך חובה.
המספר (2) שצינתי ליד המלה "לחיכה" מסמל שזוהי נרדפת למשמעות (2) בלבד. כך צריך לעשות בכל קשור בסעיפי האגרון המתיחס רק לאחת ההגדרות. לכן, פצלי נא את סעיף התרגום לשתי משמעויות:
כדאי לשיך את הערך לקט:חקלאות. הקטגוריות "מלים מקראיות" ו"בעלי חיים והאדם" שצינת אינן קימות במלים. כדי להוסיף את זו הראשונה כתבי {{רובד|לשון המקרא}} לפני ההגדרה. אם תרצי להוסיף את הקטגוריה השניה (בדומה לזו שבויקיפדיה). כתבי לAriel1024והוא ידריכך בכך.
הרחבה: כדאי אולי להוסיף (בסעיף "מידע נוסף") שיש שגוזרים את הצרוף "רעות רוח" מתוך רְעִיָּה. ראי למשל בספר השרשים לרד"ק בשרש ר־ע־ה. ישנם גם פרושים שונים. רש"י על קהלת א יד מפרש "רעות רוח" מהשרש ר־ע־ע = שבירה; ויש המפרשים מ"רעוא"="רצון" בארמית (נכתב על כך בלשוננו לח עמ' 244, לשוננו לט עמ' 315, לשוננו מ עמ' 80).
וואו, תודה קודם כל.. לעניין פיצול ההגדרה הראשונה, קיבלתי. לעניין הגיזרון, כרגיל הסתבכתי.. איך מביאים מקור? נקודה נוספת: לגבי הציטוט מביאליק (תודה על המובאות): מהי לשון התחיה? היא לא מופיעה בין תבניות הרובדים. --Sehayek (שיחה) 21:23, 7 במרץ 2016 (IST)תגובה
"לשון התחיה" אינה רבד, אלא תת־תקופה של העברית החדשה (אחרי תקופת ההשכלה ולפני העברית בת־ימינו). ראי למשל כאן. אין צרך לכתוב זאת בערך :-) צינתי זאת כהערה עבורך. כחלון (שיחה) 08:48, 8 במרץ 2016 (IST)תגובה
