רפאים

רְפָאִים

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רפאים
הגייה*	refaim
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר רבוי
שורש	ר־פ־א ב
דרך תצורה	משקל קְטָלִים
נטיות	יחיד רָפָא

1. לשון המקרא אחד מעממי כנען, המתוארים כענקים.

   • ”וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת-רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם וְאֶת-הַזּוּזִים בְּהָם וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם“ (בראשית יד, פסוק ה)
   • ”וְאֶת-הַחִתִּי וְאֶת-הַפְּרִזִּי וְאֶת-הָרְפָאִים“ (דברים טו, פסוק כ)
   • ”רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף-הֵם כַּעֲנָקִים וְהַמֹּאָבִים יִקְרְאוּ לָהֶם אֵמִים“ (דברים ב, פסוק יא)
   • ”אֶרֶץ-רְפָאִים תֵּחָשֵׁב אַף-הִוא רְפָאִים יָשְׁבוּ-בָהּ לְפָנִים וְהָעַמֹּנִים יִקְרְאוּ לָהֶם זַמְזֻמִּים“ (דברים ב, פסוק כ)
   • ”כָּל-מַמְלְכוּת עוֹג בַּבָּשָׁן אֲשֶׁר-מָלַךְ בְּעַשְׁתָּרוֹת וּבְאֶדְרֶעִי הוּא נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים וַיַּכֵּם מֹשֶׁה וַיֹּרִשֵׁם“ (יהושע יג, פסוק יב)
   • ”וַיְהִי אַחֲרֵיכֵן וַתַּעֲמֹד מִלְחָמָה בְּגֶזֶר עִם-פְּלִשְׁתִּים אָז הִכָּה סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי אֶת-סִפַּי מִילִדֵי הָרְפָאִים וַיִּכָּנֵעוּ“ (דברי הימים א׳ כ, פסוק ד)

2. לשון המקרא כינוי למתים או לרוחם

   • ”שְׁאוֹל מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ לִקְרַאת בּוֹאֶךָ עוֹרֵר לְךָ רְפָאִים כָּל-עַתּוּדֵי אָרֶץ הֵקִים מִכִּסְאוֹתָם כֹּל מַלְכֵי גוֹיִם“ (ישעיהו יד, פסוק יט)
   • ”מֵתִים בַּל-יִחְיוּ רְפָאִים בַּל-יָקֻמוּ לָכֵן פָּקַדְתָּ וַתַּשְׁמִידֵם וַתְּאַבֵּד כָּל-זֵכֶר לָמוֹ“ (ישעיהו כו, פסוק יד)
   • ”הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה-פֶּלֶא אִם-רְפָאִים יָקוּמוּ יוֹדוּךָ סֶּלָה“ (תהלים פח, פסוק יא)
   • ”כִּי שָׁחָה אֶל-מָוֶת בֵּיתָהּ וְאֶל-רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ“ (משלי ב, פסוק יח)
   • ”וְלֹא-יָדַע כִּי-רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ“ (משלי ט, פסוק יח)

גיזרון

 1. מופיע במקרא רק בצורת הרבים. קיים ביטוי מקביל בפיניקית: 𐤓𐤐𐤀𐤌 (רפאם) באותה הוראה (ראו לדוגמא בכתובת הסרקופג של תבנת). יש שגזרו משורש ר־פ־י/ה א, שהמתים כחם רפוי.

 2. יתכן שגם "הָרָפָה" המוזכר בשמואל ב׳ כא, פסוקים טז – כה הוא מאותו הענין.

חז"ל (בראשית רבה כו,ד) גזרו את שמם מצד שגורמים רפיון: "רפאים- שכל מי שרואה אותן נרפה כשעוה". ובאופן דומה פירש שד"ל (דברים ב,יא): "רפאים- להיותם מפחידים רואיהם כמו המתים הנקראים רפאים כשנראים לבני אדם". פירוש אחר שהוצע, שהאומה הזו נקרא "רפאים" משום שהם כולם מתו לפני שעם ישראל הגיע לארץ ישראל. אחרים הקבילו לשורש ר־ב־ב א בהוראת: גדול (רַב).

בטקסט אוגריתי מופיע הביטוי: 𐎗𐎔𐎜𐎎 (רפאֻם), ונחלקו החוקרים בזיהויים: יש אומרים שהם אלים זוטרים שהיו תחת האל בעל, ואולי היו אחראים על עולם המתים (בדומה למשמעות 1). אחרים אומרים שהכוונה לרוחות רפאים. כמו"כ באגדת אקהת מתואר דנאל כ"אדמ רפא", ולדעת חלק מהחוקרים הכוונה שהיה מהעם רפאים. אמנם אחרים סוברים ש"רפא אדמ" הכוונה רופא.

צירופים

• אנית רפאים, ספינת רפאים
• עיר רפאים
• עמק רפאים
• רוח רפאים
• כאב רפאים

מילים נרדפות

• ענק (1)
• רוח (2)
• מתים (2)

תרגום

• אנגלית: ghost‏, phantom‏‏‏‏ (2), Rephaites‏‏‏‏ (1)

• צ'כית: přízraky ‏‏‏‏, duchové zemřelých ‏‏‏‏, refaité ‏‏‏‏, obři ‏‏‏‏

ראו גם

• שאול
• שדים

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: רפאים