קִרְצֵף עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קרצף
שורש וגזרה ק־ר־צ־ף, גזרת המרובעים
בניין פִּעֵל
 
אנשים מקרצפים את הרצפה.
  1. גירד או שפשף בחוזקה לשם ניקוי יסודי.
    • ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין מְקָרְדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חַבּוּרָה, אֲבָל מְקַרְצְפִין; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין מְקָרְדִין אַף לֹא מְקַרְצְפִין.“ (משנה, מסכת ביצהפרק ב, משנה ח)
    • ”בתוכם היה סנדריל באמת כבהמה נכנעת, שמניחה לתינוקות לרכוב על גבה ולקרצף לה את סנטרה“ (מסעות בנימין השלישי, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
    • המנקה קרצף את מרצפות הבית עד שהבריקו.
    • חברת מע"צ קרצפה את הכביש לקראת סלילתו מחדש.


גיזרון עריכה

  • לשורש ק־ר־צ־ף שורש מקביל בארמית: קַרְצֵף; ייתכן שנגזר מן קצף.

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה