קרצף
קִרְצֵף
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | קרצף |
שורש וגזרה | ק־ר־צ־ף, גזרת המרובעים |
בניין | פִּעֵל |
- גירד או שפשף בחוזקה לשם ניקוי יסודי.
- ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין מְקָרְדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חַבּוּרָה, אֲבָל מְקַרְצְפִין; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין מְקָרְדִין אַף לֹא מְקַרְצְפִין.“ (משנה, מסכת ביצה – פרק ב, משנה ח)
- ”בתוכם היה סנדריל באמת כבהמה נכנעת, שמניחה לתינוקות לרכוב על גבה ולקרצף לה את סנטרה“ (מסעות בנימין השלישי, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
- המנקה קרצף את מרצפות הבית עד שהבריקו.
- חברת מע"צ קרצפה את הכביש לקראת סלילתו מחדש.
גיזרון
עריכה- לשורש ק־ר־צ־ף שורש מקביל בארמית: קַרְצֵף; ייתכן שנגזר מן קצף.