ניתוח דקדוקי - פועל
|
כתיב מלא |
טינף
|
שורש וגזרה |
ט־נ־ף
|
בניין |
פִּעֵל
|
- הוציא ממצב של נקיון.
- לשון חז"ל בעל חיים ממין נקבה שפלט הפרשות גוף מן הרֶחֶם.
- ”סימן ולד בבהמה דקה טינוף ובגסה שליא ובאשה שפיר ושליא ואני אומר עז שטינפה בת ששה יולדת בת שנתה רחל שטינפה בת שנתה יולדת בת שתיים“ (תוספתא, מסכת בכורות – פרק ב, הלכה יב)
[סלנג] אמר דברים בגנות האחר.
- כל הדרך הוא רק טינף על המשפחה שלה.
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. בלשון חז"ל מצוי בארמית תרגום לטימא. קרוב אל טין -בוץ.
מילים נרדפות
עריכה
השורש טנף
|
השורש ט־נ־ף הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים
עריכה
ט־נ־ף
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
|
|
|
|
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
טִנֵּף
|
מְטַנֵּף
|
יְטַנֵּף
|
טַנֵּף
|
לְטַנֵּף
|
פֻּעַל
|
טֻנַּף
|
מְטֻנָּף
|
יְטֻנַּף
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִטַּנֵּף
|
מִטַּנֵּף
|
יִטַּנֵּף
|
הִטַּנֵּף
|
לְהִטַּנֵּף
|
| |
|