צעצוע
צַעֲצוּעַ
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | צעצוע |
| הגייה* | tsa׳tsua׳ |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | צ־ע־צ־ע |
| דרך תצורה | משקל קַטּוּל |
| נטיות | ר׳ צַעֲצוּעִים; צַעֲצוּעַ־, ר׳ צַעֲצוּעֵַי־ |
- עצם שניתן לשחק איתו לצורך הנאה או פיתוח מיומנויות שונות, לרוב ללא הפקה של עשייה תכליתית.
- צעצוע זה מתאים גם לילדים וגם למבוגרים.
- בהשאלה: מוצר לא אמין ומאכזב שנעשה בצורה חובבנית
- "הרכב הזה נמכר היטב למרות שהוא רכב צעצוע עמוס-תקלות , והכל בגלל מקדמי מכירות מיומנים".
גיזרון
עריכה- המילה צעצוע היא מילה יחידאית בתנ"ך. היא מופיעה בספר דברי הימים: ”וַיַּעַשׂ בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים כְּרוּבִים שְׁנַיִם מַעֲשֵׂה צַעֲצֻעִים וַיְצַפּוּ אֹתָם זָהָב“ (דברי הימים ב׳ ג, פסוק י), והפרשנים התקשו בפירושה.
רש"י מפרש את המילה כקרובה לצאצאים, ומקשר אותה לְיַלְדוּת. המלבי"ם גרס שהכרובים המתוארים בפסוק "היו נראים כפורחים", וקישר את המילה "צעצועים" לשורש צ־ע־ה. מפרשים אחרים פירשו את המלה כקשורה לגילוף או רישום (למשל, מתוך הקרבה בין "צעצוע", "עץ", ו"קעקוע"). - מקביל לערבית בהגיית "צוע" (صِيغَة ) בהוראת: צורה,עצוב,נוסחה. השוו בעברית מקצועים ,בעזרתם כנראה היו מכינים את ה ”צַעֲצֻעִים“ (דברי הימים ב׳ ג, פסוק י) .
- השוו הפועַל מן ארמית - שוש בהוראת להפריע,לבלבל. ספרדית juguete. וצרפתית jouet בהוראת צעצוע. ראו גם: שעשוע
תרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: צעצוע |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צעצועים |
| השורש צעה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|