מימנות
מְיֻמָּנוּת
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מיומנות |
| הגייה* | meyumanut |
| חלק דיבר | שֵם עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | י־מ־ן |
| דרך תצורה | משקל מְקֻטָּלוּת מיומן + ־וּת |
| נטיות | ר׳ מְיֻמָּנוּיוֹת |
גיזרון
עריכה- מחידושי האקדמיה ללשון העברית, תש"ד.[סמ׳ 1] מן מְיֻמָּן, שהופיע בלשון חז"ל: ”היה עולה לכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית וטובל באצבעו הימנית המיומנת שבימין“ (בבלי, מסכת זבחים – דף נג, עמוד א), ורש"י מפרש: המיומנת שבימין - אצבע הרגילה למלאכה ולא שאר אצבעות רש"י על זבחים נ"ג ע"א.[סמ׳ 2]
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהסימוכין
עריכה- ↑ מילון מונחי הפסיכולוגיה, תש"ב - תשי"ט (הקדמה), הופיע ברשימה ג' (תש"ד): מוצגים, זיכרון ודמיון, "לשוננו", כרך יג חוברת ב/ג, תש"ה (1944), ע"מ 169–177.
- ↑ "35. מְיֻמָּנוּת", מאה של מילים בעברית תרע״ב-תשע״ב, האקדמיה ללשון העברית, ירושלים, תשע״ב.