טָעוּתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טעות
הגייה* taut
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ט־ע־י/ה
דרך תצורה משקל קַטְלוּת
נטיות ר׳ טָעֻיּוֹת
  1. לשון חז"ל חוסר דיוק; דבר לא נכון שנעשה בהיסח דעת.
    • ”קוֹנָם שֶׁאֵינִי נוֹשֵׂא אֶת פְּלוֹנִית [...] קְצָרָה, וְהָרֵי הִיא אֲרוּכָּה, מֻתָּר בָּה; לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא [...] קְצָרָה וְנַעֲשֵׂית אֲרֻכָּה, אֶלָא שֶׁהַּנֶּדֶר טָעוּת.“ (משנה, מסכת נדריםפרק ט, משנה י)
    • ”וְזוֹ טָעוּת טָעָה נַחוּם הַמָּדִי כְּשֶׁעָלוּ נְזִירִים מִן הַגּוֹלָה וּמָצְאוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב, אָמַר לָהֶם נַחוּם הַמָּדִי, אִלּוּ הֱיִיתֶם יוֹדְעִים שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב הֱיִיתֶם נוֹזְרִים.“ (משנה, מסכת נדריםפרק ט, משנה י)

גזרוןעריכה

  • מן ט־ע־ה, טָעָה. השורש מופיע כבר במקרא: הִטְעוּ אֶת עַמִּי לֵאמֹר שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם“ (יחזקאל יג, פסוק י). בתרגומים הארמיים למקרא השורש ת־ע־ה מתורגם 'טעה', לדוגמא: ”תֹעֶה בַּשָּׂדֶה“ (בראשית לז, פסוק טו) מתורגם "טָעֵי בְחַקְלָא".
  • בארמית, אלים לא-אמיתיים נקראים "טַעֲוָת־" בסמיכות, כגון: ”טָעֲוָת מִצְרָאֵי“ (אונקלוס על שמות יבפסוק יב) (=אלהי מצרים), ”טָעֲוָתְהוֹן“ (אונקלוס על שמות כגפסוק לג).

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: טעות

ראו גםעריכה