צלמות

לערך העוסק במילה צַלָּמוּת שאינה קיימת; ראו צַלָּם.

צַלְמָוֶת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צלמוות
הגייה*	tsalmavet
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	צ־ל־ם
דרך תצורה
נטיות	צַלְמוֹת־

1. לשון המקרא [מליצה] העדר אור, חושך כבד.

   • ”הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל, יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם“ (ישעיהו ט, פסוק א)
   • ”גַּם כִּי־אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא־אִירָא רָע כִּי־אַתָּה עִמָּדִי. שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי“ (תהלים כג, פסוק ד)
   • וישא רגליו – וינס. אבל אל כל אשר ילך שם העין נגד פניו, אין חושך ואין צלמות להסתר ממנה ("האבות והבנים", מנדלי מוכר ספרים)
   • וילט עלי את פניו בכפות ידיו ויבך ויאמר: מי יתנני יליד מדבר, ארץ צלמוות אפלה, שם אֶשְׁלַו לא אדע רע ("עלי", יוסף לואידור)

2. מוות, קץ החיים.

   • "בַּלְהות תמותה, פחדי שְאול וּמְחִתַּת צלמות אפפו את הקרואים בראותם את המראה הנורא הזה" ("מסתרי פריז" (1)(2)(3)(4), אז'ן סי, בתרגום קלמן שולמאן)
   • ”"הֲנִגְלוּ לְךָ שַׁעֲרֵי מָוֶת וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת תִּרְאֶה“ (איוב לח, פסוק יז)

גיזרון

• כמה מן הפרשנים המסורתיים פירשו את המילה כהלחם של צֵל ומָוֶת. למשל: בפירוש על ”בְּגֵיא צַלְמָוֶת“ (תהלים כג, פסוק ד) כותב פירוש מצודת ציון "צלמות - צלו של מות רצה לומר חשכת הקבר". באופן זה תורגם "גיא צלמוות" לארמית "טולי מותא" (tali-muta) (וגם לאנגלית תורגם כהלחם "valley of the shadow of death").

לעומת זאת במחקר המודרני, חוקרים אחדים סברו ששורש המילה הוא צ־ל־ל, אך סברה זו איננה מסבירה את המ"ם. לפי הגישה המקובלת במחקר המילה הייתה במקור צַלְמוּת, הגזורה מהשורש השמי צ־ל־מ, שעניינו אפלה וחושך. שורש זה משותף גם לשפות אחרות: ẓlmt (אוגריתית), ظَلام (ערבית), ṣalāmu (אכדית), ṣalma (אתיופית), ẓulmat (ערבית דרומית).

• המחלוקת על פרוש המלה מופיעה בתשובות של המדקדק דונש בן לברט על מנחם בן סרוק בערך "בצלם"^[1]:

"...כי הוא מגזרת ”חשך וצלמות“ (תהלים קז, פסוק י). ואומַר כי וי"ו ותי"ו צלמות כוי"ו ותי"ו ”אלביש שמים קדרות“ (ישעיהו נ, פסוק ג). ואם תאמר למה הונע וי"ו צלמות והונח וי"ו קדרות, אומַר לא להוסיף על שלשת אותיות יסודיה ולא לגרע מהם".

רבנו תם משיב בהשגותיו על דברי דונש:

"אמר דונש כי 'בצלם יתהלך איש' כמו 'בצלמות יתהלך איש' ... כי אמר זה לעמת זה ערוכים, אך הם שני דרכים... ואשר הביא דונש ראיה -- מ'תור': 'תורים' ומ'שור': 'שוורים', כן יאמר מ'קדר': 'קדרוּת' ומ'צלם': 'צלמָוֶת' -- אין זאת. כי כולם נכונים על משקל קדרוּת, הלמוּת, עלמוּת, חזוּת, רְעוּת, עשתוּת. אך לא תמצא לא משתי אותיות ולא משלש 'קדרָוֶת', 'הלמָוֶת', 'עלמָוֶת'. רק 'צלמָוֶת' לדברי דונש, ולכן היה לו לומר מן 'צלם' - 'צלמוּת'"... וכו'

צירופים

• גיא צלמוות
• על עפעפיו צלמוות
• צלמוות ולא סדרים

מילים נרדפות

• אופל, אפלה, אשמן, חושך מצרים, מאפליה, עיפה, עלטה, צלמון (1)
• חידלון (2)

ניגודים

• אור, נגוהה (1)
• חיים (2)

תרגום

• איטלקית: tetraggine‏‏‏‏
• אנגלית: gloom‏, deep darkness‏‏‏‏
• אספרנטו: morneco‏‏‏‏
• גרמנית: Dunkelheit‏‏‏‏
• יוונית: ζόφος‏‏‏‏ (תעתיק: zóphos)
• לטינית: atra bilis‏‏‏‏
• ערבית: دماسة‏‏‏‏

ראו גם

• צלמון
• חושך
• עריפים

הערות שוליים

• ↑  במהדורה שבקשור זה מופיע הערך "בצלם" בעמוד 89.