פיס
(הופנה מהדף פייס)
פִּיֵּס
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | פייס |
| שורש וגזרה | פ־י־ס א |
| בניין | פִּעֵל |
- שיכך כעס, הביא לרגיעה ולהסכמה בין צדדים יריבים.
- ”אָמְרוּ לוֹ, לֹא הָיָה הַדָּבָר אֶלָּא לְפַיֵּס אֶת הָעָם.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ב, משנה ג)
- ”שאם כועס עלי אין כעסו כעס עולם ... ואני יכול לפייסו בדברים ולשחדו בממון.“ (בבלי, מסכת ברכות – דף כח, עמוד ב)
גיזרון
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהפַּיִס
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פיס |
| הגייה* | payis |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | פ־י־ס ב |
| דרך תצורה | משקל קַיִל |
| נטיות | ר׳ פְּיָסוֹת או פְּיָסִים, נ"י: פֵּיס־, נ"ר: פֵּיסוֹת־ אוֹ פֵּיסֵי־ |
- כרטיס, פיסת קש או אבן מסומנת כלשהי וכדומה.
- בהשאלה: לשון חז"ל הגרלה, הטלת גורל; החלטה על הזוכה בדרך של משיכת פריט המסומן באופן שאינו גלוי לעין מתוך מכלול של פריטים הנראים זהים לחלוטין.
- ”וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ בֵּית דִּין שֶׁבָּאִין לִידֵי סַכָּנָה, הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהוּ תּוֹרְמִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא בְּפַיִס; אַרְבָּעָה פְּיָסוֹת הָיוּ שָׁם, וְזֶה הַפַּיִס הָרִאשׁוֹן.“ (משנה, מסכת יומא – פרק ב, משנה ב)
גיזרון
עריכה- לשון חז"ל מארמית: פַּיְסָא 'הגרלה',[1][2] משורש פ-י-ס במשמע 'חלוקה'[3], קשור אל המושג פִּסָּה 'חלק קטן' או בלע"ז – pieza, או באנגלית: piece.
- המילה רכשה גם את המשמע 'אבן קטנה או כל דבר ששמים בקלפי להגרלה', בדומה למילה גורל שמשמעה הבסיסי 'אבן קטנה', עקב השימוש באבנים קטנים ('פייסות') בהגרלה ובהתאם להגיע להחלטה חסרת נגיעות אישיות לגבי החלוקה.[4]
מידע נוסף
עריכה- בערבית: فائز פָאאִז -מנצח, זוכה
- אחד השימושים העיקריים בגורל היה בכדי למנוע מריבות: ”מִדְיָנִים יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִיד.“ (משלי יח, פסוק יח). ('מדיינים', מלשון מדון) ורבינו חננאל כתב בגמרא[5] כי הגורל נקרא בלשון פַּיִס כי הוא מְפַיֵּס (כלומר, משכין שלום).
- אולי מאבן הפסיפס הקטנה, המשמשת למשיכת הגורל (הצעת אבן שושן).
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: lot