נחוש

נָחוּשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נחוש
הגייה^*	nakhush
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	נ־ח־שׁ ג
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ נְחוּשָׁה, ר׳ נְחוּשִים, נ"ר נְחוּשׁוֹת

קשה באופיו או במהותו.
- ”אִם כֹּחַ אֲבָנִים כֹּחִי אִם בְּשָׂרִי נָחוּשׁ“ (איוב ו, פסוק יב)
בהשאלה: שהגיע לכדי החלטה; שגמר אומר; שלא ניתן לשנות את דעתו.
- ”לא ייפלא שמר המלט לא העז בעקבות הדברים האלה, שהיו דברים כדרבנות, אלא לפלוט כמה מלים בינו לבין עצמו, שכן הוא פחד בעליל מיריב כה נחוש.“ (המלט, נסיך דנמרק, מאת קארל צ'אפק, בפרויקט בן יהודה)
- ”לאמיתו של דבר איש לא בא לשמוע. ומחיצה של עוינות שאפשר היה למושה בידיים הפרידה בין הנאספים. כל אחד היה נחוש בדעתו שלא להשתכנע.“ (שיעור בהיסטוריה, מאת ס. יזהר, בפרויקט בן יהודה)

המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. גזירה לאחור מן נחושה (כבצירוף מצח נחושה), צורה חלופית של נחושת ומשמעו כמו עשוי מנחושת.

לשון חז"ל פעולה מיסטית. קביעת מעשים על פי סימנים ואותות שאין בהם הגיון בריא.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
  רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
נסיון לנבא את התשובה הנכונה; בחירה אקראית, ללא ידע קודם.
- ”עדיין זקוק היה עולמו של ישראל לזעזוע חיצוני גדול, כדי שהעם יתחיל ללכת באותה דרך, שהיחידים הגדולים, שעמדנו עליהם למעלה, הגיעו אליה תוך ניחוש הלב ונבוי הלב.“ (מ.מ. אוסישקין, מאת משה גליקסון, בפרויקט בן יהודה)
- אפשר לזכות בהגרלת הלוטו על־ידי ניחוש המספרים הנכונים.