נחשת

נְחֹשֶׁתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נחושת
הגייה^*	nekhoshet
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	נ־ח־שׁ ג
דרך תצורה	משקל קְטֹלֶת
נטיות	נְחֹשֶׁת־; כ׳ נְחֻשְׁתּוֹ נְחֻשְׁתָּהּ נְחֻשְׁתָּם

נחושת

לשון המקרא מתכת רכה בגוון אדמדם; יסוד כימי מתכתי שסִמלו Cu ומספרו האטומי 29.
- ”וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת לְרָחְצָה וְנָתַתָּ אֹתוֹ בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ וְנָתַתָּ שָׁמָּה מָיִם.“ (שמות ל, פסוק יח)
- ”לֹא הָיָה מִשְׁקָל לִנְחֻשְׁתָּם כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה“ (ירמיהו נב, פסוק כ)
- ”וְהַעֲמִידֶהָ עַל גֶּחָלֶיהָ רֵקָה לְמַעַן תֵּחַם וְחָרָה נְחֻשְׁתָּהּ וְנִתְּכָה בְתוֹכָהּ טֻמְאָתָהּ תִּתֻּם חֶלְאָתָהּ“ (יחזקאל כד, פסוק יא)
צבע בגוון חום אדמדם עם ברק מתכתי המזכיר את צבע המתכת (1).

אכדית-כנענית 'נהְשְׁת' nḥšt , חֻאֻשׁתִּ ḫu-uš-ti . במכתבי אל-עמארנה הכתובים בלשון כנענית מופיעה המילה בצורת 'נֻחֻאֻשְׁתֻ' nu-ḫu-uš-tu , צטוט:"נלקחה הנחושת" ^[1] ערבית : نُحَاس (נֻחָאס).