נָאעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נא
הגייה* na
חלק דיבר מילת קריאה
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. [מילת קריאה] אנא, בבקשה; מילה המקדימה בקשה מנומסת או מבטאת רצון לזרז.
  2. לשון המקרא הנה, אכן, אפוא; מילה להדגשה או להטעמה.
    • ”וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה; וַיֹּאמֶר, אֶל-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ, הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי, כִּי אִשָּׁה יְפַת-מַרְאֶה אָתְּ.“ (בראשית יב, פסוק יא)

גיזרוןעריכה

  • מופיעה פעמים רבות במקרא בשתי המשמעויות.

צירופיםעריכה

מילים נרדפות במשמעות (1)עריכה

מילים נרדפות במשמעות (2)עריכה

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה

המילה נא במשמעות של בקשה באה לרוב במבנה של נא+שם הפועל (נא לשבת) או אחרי פועל (שבו נא, הצילני נא).כמו כן היא באה לעתים גם לפני המילה "בבקשה" (נא לשבת, בבקשה).


השורש פעל
  • הערה: לקטגוריה זו עלולים להגיע ערכים שקטגוריית השורש שלהם לא הוסדרה כראוי!

ז.מ.נ.

נָאעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נא
הגייה* na
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש נ־ו־א
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ נָאִים, נ׳ נָאָה, נ"ר נָאוֹת
 
בשר נא
  1. לשון המקרא שאינו צלוי מעל אש גלויה, בשר מבושל במים
    • ”אַל-תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא, וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם: כִּי אִם-צְלִי-אֵשׁ, רֹאשׁוֹ עַל-כְּרָעָיו וְעַל-קִרְבּוֹ.“ (שמות יב, פסוק ט)
  2. עברית חדשה בשר שלא עבר תהליך של בשול כלשהו
    • "הָיָה לשִׂפְתוֹתָיה טַעַם נָא שֶׁל קַרְפָּצְ'יוֹ", הָעִיר בְּמִבְטָא יִידִישָׁאִי. יְדִידִי וְתַלְמִידִי הַוָּתִיק דּוֹקְטוֹר חָנִילֵבִיץ' מוכה האַהבִים מִן הַפָּקוּלְטָה לְמַדְּעֵי הַמִּגְדָּר שֶׁבְּאוּנִיבֶרְסִיטַת תֵּל מוּנִיס

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא. בערבית משורש מקביל לעברית نيأ, نيء (ניא) ו-ني (ני) במשמעות של בלתי מבושל, גלמי, חי. לשון געז - נִיאֲ ኒእ(𐤀.𐤊)
  • מכילתא דרבי ישמעאל מפורש 'נא' בהוראת 'חי' - "אין נא אלה חי", בעוד שבמכילתא דרשב"י מפרשים בהוראת 'צרוב קלות' - "אין נא אלה שלא בשל כל צרכו" . קרוב לשדה סמנטי וצורני של 'נע' בהוראת זז,מתנועע.(𐤀.𐤊)

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה

נא בעברית פירושו מזון מבושל חלקית, ראה: האקדמיה ללשון העברית. עם זאת בדיבור משתמשים במילה נא גם כדי לתאר מזון חי, בלתי מבושל כמו זה המשמש לסטייק טרטר (בתקופת המשנה קרוי ”טרטימר“ (משנה, מסכת סנהדריןפרק ח, משנה ב)) וסושי. ייתכן שזה נובע משפות זרות כמו אנגלית שבה המילה Raw ניתנת לתרגום לעברית הן כ"חי" והן כ"נא" ו/או מערבית שבה מילה דומה בהגייתה לעברית משמשת לתיאור מזון חי ובלתי מבושל כנכתב בסעיף הגיזרון.

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: בשר נא
  ערך בוויקיפדיה: טבעונאות