אפוא
אֵפוֹאעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | איפוא |
| הגייה* | Efo |
| חלק דיבר | מילת קישור |
| מין | |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- לשון המקרא (באמצע משפט) על-כן, אם כן; מילת קישור המסמלת קשר של תוצאה או של מסקנה.
- ”וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרֲכֵהוּ גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה“ (בראשית כז, פסוק לג)
- ”דְּעוּ אֵפוֹא כִּי לֹא יִפֹּל מִדְּבַר יְהוָה אַרְצָה אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה עַל בֵּית אַחְאָב וַיהוָה עָשָׂה אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ אֵלִיָּהוּ“ (מלכים ב׳ י, פסוק י)
- "באמרי פיך נלכדת באמרי פיך עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך אם ממון יש לו בידך התר לו פיסת יד ואם לאו הרבה עליו ריעים אמר אמימר ערב דמשתעבד מחלוקת ר' יהודה ור' יוסי לרבי" (תלמוד בבלי, סדר נזיקין, מסכת בבא בתרא, דף קעג')
- "נוקשת באמרי פיך עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך אם ממון יש בידך התר לו פסת יד ואם לאו הרבה עליו ריעים ואמר רב חסדא וצריך לפייסו בשלש שורות של שלשה בני אדם" (תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת יומא, דף פז')
גיזרוןעריכה
מן המקורות.