- לשון המקרא הוציא מן המים.
- ”וַיִגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וַיְהִי לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ“ (שמות ב, פסוק י)
- ”יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי; יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים.“ (תהלים יח, פסוק יז)
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
משה
|
הגייה* |
moshe
|
חלק דיבר |
שם פרטי
|
מין |
זכר
|
שורש |
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
|
- לשון המקרא אבי הנביאים, שהנהיג את עם ישראל מיציאת מצרים, דרך מתן תורה, ולאורך כל נדודיהם במדבר ארבעים שנה. מכונה גם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ.
- ”וַיִגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וַיְהִי לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ.“ (שמות ב, פסוק י)
- ”וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר.“ (שמות לד, פסוק כט)
- ”אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן.“ (דברים א, פסוק א)
- ”וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי אִם-יַעֲמֹד מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל לְפָנַי אֵין נַפְשִׁי אֶל-הָעָם הַזֶּה שַׁלַּח מֵעַל-פָּנַי וְיֵצֵאוּ.“ (ירמיהו טו, פסוק א)
- שם פרטי לזכר