מחט
ערך זה עוסק במילה. לערך העוסק בראשי התיבות; ראו מח"ט.
מַחַט
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מחט |
הגייה* | makhat |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ח־ט־ט |
דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
נטיות | ר׳ מְחָטִים; מַחַט־, ר׳ מַחֲטֵי־; כ׳ מַחֲטוֹ, מְחָטָיו |
- כלי תפירה דק ומוארך ממתכת, המחודד בקצהו האחד ובעל חור קטן (קוף המחט) בקצהו האחר להשחלת חוט התפירה.
- ”לֹא יֵצֵא הַחַיָּט בְּמַחֲטוֹ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא“ (משנה, מסכת שבת – פרק א, משנה ג)
- כדי לתפור את הקרע בחולצה, יש צורך בחוט ובמחט.
- בהשאלה: רכיב דק, מוארך, חד ולרוב מתכתי הקיים בכלים ומכשירים שונים, כגון בפטפון, במזרק או במצפן.
- הוא הרגיש כאב כאשר מחט המזרק ננעצה בזרועו.
- מחט המצפן מצביעה תמיד לכיוון צפון.
- כל אחד מן העלים הדקים והחדים של העצים מסדרת המחטניים, כדוגמת אורן, ברוש ואשוח.
- אדמת היער הייתה מכוסה כולה במחטי אורן.
- ”אילן נושׂא מחטים, אילן סרק; והעץ הלז היה עץ עושׂה פרי – תפוח!“ (נסים ונפלאות, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכההמילה מופיעה לראשונה במשנה. עפ"י אבן שושן ("המילון החדש", תשכ"ז), המילה 'מחט' נגזרה מן הפועל 'חָטַט' שפירושו: "חפר והוציא, ניקר, גירד, חיכך, גרף".
צירופים
עריכה- קוף המחט
- הכניס פיל בקוף המחט
- מחט בערמת שחת
- עץ מחט
- מצבת מחט
- חודה של מחט
- כמחט בבשר החי
- מה הקשר בין מחט לתחת
נגזרות
עריכהתרגום
עריכהמידע נוסף
עריכה- בלשון ימי הביניים, המילה 'מחט' הופיעה לסירוגין בלשון זכר ובלשון נקבה. למשל בפירוש רש"י למשנה (שבת יז, ב): "מחט קטן שתופרים בו בגדים, מחט גדולה שתופרים בה שקים".[1]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: מחט |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מחט |
סימוכין
עריכה↑ ח' ילון, פרקי לשון, תשל"א, עמ' 477.
מָחַט
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | מ־ח־ט |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל ניקה והסיר אפר מפתילת הנר המעכיר את האור
- ”מוחטין את הפתילה ביום טוב“ (בבלי, מסכת ביצה – דף לב, עמוד ב)
- עברית חדשה קינח את צואת אפו
גיזרון
עריכה- מילה נדירה ושורשה אינו ברור. בערוך גרס שם מוהטין.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכה- ממחטה(2)
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: word