מזוה

מְזָוֶה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מזווה
הגייה*	mezave
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ז־ו־י/ה
דרך תצורה	משקל מְקָטֵל
נטיות	ר׳ מְזָוִים; מְזָוֵה־, ר׳ מְזָוֵי־

מזווה

1. עברית חדשה ארון או חדרון ליד המטבח לאחסון מזון.

   • ”מְזָוֵינוּ מְלֵאִים, מְפִיקִים מִזַּן אֶל־זַן; צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת, בְּחוּצוֹתֵינוּ.“ (תהלים קמד, פסוק יג)
   • ”הנה מזווה הבית אשר שם ישב האב בראש מסיבי משפחתו!“ (מכתבים מאיטליה, מאת נחום סוקולוב, בפרויקט בן יהודה)
   • ”וַיָּרֶם מִן-הַצֵּידָה אֲשֶׁר בַּמְּזָוֶה / כָּל-בָּחוּר בַּבְּצָלִים וְכָל-נֶחְמָד וְנָאוֶה“ (אַלּוּף בַּצְלוּת וְאַלּוּף שׁוּם, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• מילה יחידאית בפסוק לעיל בתהילים. קיבלה את משמעותה הנוכחית בעברית החדשה. תמר כץ כותבת במאמר "על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו"^[1]: "בראשית הספרות העברית החדשה המילה מזווה שימשה בעיקר לציון מחסן, אסם... ואחר כך היא התייחדה לציון חדר אחסון למזון".
• יתכן והמקור מלשון לווית בהגיית זֻ'-וֳוה (zūwa) בהוראת: לחם.

פרשנים מפרשים

• רש"י, מלבי"ם ופרשנים אחרים (בפסוק בתהילים) מפרשים "מזווה" בהוראת זווית. למשל, פירוש מצודת דוד כותב: "הדרך לתת התבואה באמצעית החדר, וכשהיא רבה נתמלאים גם הזויות. ולזה אמר 'מזוינו מלאים' וגו'".
• חיזוק לפרשנותם של רש"י והקדמונים לעיל, ניתן למצוא בשורש הערבי (ז-וו-י ; ز و ي‎ׂ), המילה ( זָוִויָה زَاوِيَة ) פירושה זווית ,פינה, קצה ,(מנזר) מבודד.

תרגום

• אנגלית: pantry‏‏‏‏

ראו גם

• אסם
• מחסן
• מזון

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מזווה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מזוה

סימוכין

↑  "על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו", לשוננו עו (תשע"ד), עמ' 77—59, הערה 96.

מְזֻוֶּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מזווה
הגייה*	mezuveh
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	ז־ו־י/ה
דרך תצורה	משקל מְקֻטָּל
נטיות	ר׳ מְזֻוֶּה, נ׳ מְזֻוָּה, נ"ר מְזֻוּוֹת

1. שמבנהו מכיל זוויות.

   • הארכיאולוג מצא שרידי קנקן מְזֻוֶּה.

גיזרון

• עברית חדשה. מופיע במילוני "טכניקה" ו"כלים" של האקדמיה ללשון העברית משנת תרפ"ט (1929).

צירופים

• סוֹגֵר מְזֻוֶּה

מילים נרדפות

• זוויתי

ניגודים

• מעוגל
• חָלָק

תרגום

• אנגלית: angular‏, carinated‏‏‏‏

ראו גם

• פינתי