מְזָוֶה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מזווה
הגייה* mezave
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ז־ו־י/ה
דרך תצורה משקל מְקָטֵל
נטיות ר׳ מְזָוִים; מְזָוֵה־, ר׳ מְזָוֵי־
 
מזווה
  1. עברית חדשה ארון או חדרון ליד המטבח לאחסון מזון.

גיזרון עריכה

  • מילה יחידאית בפסוק לעיל בתהילים. קיבלה את משמעותה הנוכחית בעברית החדשה. תמר כץ כותבת במאמר "על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו"[1]: "בראשית הספרות העברית החדשה המילה מזווה שימשה בעיקר לציון מחסן, אסם... ואחר כך היא התייחדה לציון חדר אחסון למזון".
  • יתכן והמקור מלשון לווית בהגיית זֻ'-וֳוה (zūwa) בהוראת: לחם.

פרשנים מפרשים עריכה

  • רש"י, מלבי"ם ופרשנים אחרים (בפסוק בתהילים) מפרשים "מזווה" בהוראת זווית. למשל, פירוש מצודת דוד כותב: "הדרך לתת התבואה באמצעית החדר, וכשהיא רבה נתמלאים גם הזויות. ולזה אמר 'מזוינו מלאים' וגו'".
  • חיזוק לפרשנותם של רש"י והקדמונים לעיל, ניתן למצוא בשורש הערבי (ז-וו-י ; ز و ي‎ׂ), המילה ( זָוִויָה زَاوِيَة ) פירושה זווית ,פינה, קצה ,(מנזר) מבודד.

תרגום עריכה

  • אנגלית: pantry‏‏‏‏

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: מזווה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מזוה


סימוכין עריכה

  "על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו", לשוננו עו (תשע"ד), עמ' 77—59, הערה 96.

מְזֻוֶּה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מזווה
הגייה* mezuveh
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ז־ו־י/ה
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות ר׳ מְזֻוֶּה, נ׳ מְזֻוָּה, נ"ר מְזֻוּוֹת
  1. שמבנהו מכיל זוויות.
    • הארכיאולוג מצא שרידי קנקן מְזֻוֶּה.

גיזרון עריכה

  • עברית חדשה. מופיע במילוני "טכניקה" ו"כלים" של האקדמיה ללשון העברית משנת תרפ"ט (1929).

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה