מוסרה
מוֹסֵרָה עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מוסרה |
| הגייה* | mosera |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | א־ס־ר |
| דרך תצורה | משקל מַקְטֵלָה |
| נטיות | ר׳ מוֹסֵרוֹת; מוֹסְרַת־, מוֹסְרוֹת |
- לשון המקרא חבל להנהגת בהמת משא או עבודה.
- ”כֹּה-אָמַר יְהוָה אֵלַי עֲשֵׂה לְךָ מוֹסֵרוֹת וּמֹטוֹת וּנְתַתָּם עַל-צַוָּארֶךָ.“ (ירמיהו כז, פסוק ב)
- ”רָכַב עָלֶיהָ, נִשְׁעַן עָלֶיהָ, נִתְלָה בִּזְנָבָהּ, עָבַר בָּהּ אֶת הַנָּהָר, קִפֵּל עָלֶיהָ אֶת הַמּוֹסֵרָה, נָתַן טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ, פְּסוּלָה; אֲבָל קְשָׁרָהּ בַּמוֹסֵרָה, עָשָׂה לָהּ סַנְדָּל בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תַחֲלִיק, פֵּרַס טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַזְּבוּבִים, כְּשֵׁרָה.“ (משנה, מסכת פרה – פרק ב, משנה ג)
- "היו לו עשרה גמלים קשורים זה בזה מסר לו מוסירה של אחת מהן." (ירושלמי קידושין א ד)
- לשון חז"ל כבל, חבל; ובהשאלה: איסורים, עול.
- "אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם שני מוסרות שהיו עלי פתחתם רות המואביה ונעמה העמונית." (יבמות עז א)
- ”ראו רבנינו, עמודי דתנו, כי חדלו הימים אשר שתו מלכי ארץ מוסרות על ידינו, למען לא נוכל לעבוד את ד' אלהינו.“ (ארחות התלמוד, מאת משה ליב לילינבלום, בפרויקט בן יהודה)
- עברית חדשה (ימאות) חבל רתיקה של כלי שיט לרציף, המתוח ממוביל חבל בחרטום או בירכתיים אל זָקֵף ברציף. זווית המוסרה הפוכה לזווית חבל החרטום או הירכתיים.
גיזרון עריכה
- 1. צורת משנה של מוֹסֵר [1] : חבל, כבל.
- 3. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.
פרשנים מפרשים עריכה
- רש"י על יבמות עז א: מוסרות - הן רצועות שקושרין בהן העול:
צירופים עריכה
- מוסרות השלטון (הגה השלטון)
- מוסרות משיכה
- מוסרה אחורית
- מוסרה קדמית
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
כבלים
|
חבל להנהגת בהמה
|
חבל רתיקה לספינה
|
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
 ערך בוויקיפדיה: Mooring |
| ערך בוויקיפדיה: היקשרות (ימאות) |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Mooring (watercraft) |
- האקדמיה ללשון עברית, מוֹסֵרָה-ניתוח דיקדוקי
הערות שוליים עריכה
- ↑ בה, למען נוחות ההגיה, ובתהליך מתמשך, הושלה א' תוכית-שורשית (צורת המקור: מואסרה)