כִּסֵּאעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כיסא
הגייה* kise
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־ס־י/ה
דרך תצורה משקל קִטֵּל
נטיות ר׳ כִּסְּאוֹת [1]; כֵּס־ או כִּסֵּא־
 
כיסא
  1. רהיט נפוץ בעל ארבע רגליים המשמש לישיבת אדם יחיד. קיימים מספר סוגים שונים של כסאות, בהתאם לייעודם.
    • ”וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה וְעֵלִי הַכֹּהֵן ישֵׁב עַל-הַכִּסֵּא עַל-מְזוּזַת הֵיכַל יהוה“ (שמואל א׳ א, פסוק ט)
    • ”נַעֲשֶׂה-נָּא עֲלִיַּת-קִיר קְטַנָּה וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה וְהָיָה בְּבֹאוֹ אֵלֵינוּ יָסוּר שָׁמָּה“ (מלכים ב׳ ד, פסוק י)
    • כאשר סעדנו במסעדה ישבנו על כיסא.
  2. לשון המקרא בהשאלה: שלטון, משרה.
    • ”וַהֲקִמֹתִי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתְּךָ עַל יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל דָּוִד אָבִיךָ לֵאמֹר: לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל.“ (מלכים א׳ ט, פסוק ה)
    • ”וּבְשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹטְלִין אֶת שׁוֹפְרֵיהֶן וְתוֹקְעִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עוֹמֵד מִכִּסֵּא הַדִּין וְיוֹשֵׁב בְּכִסֵּא רַחֲמִים.“ (ויקרא רבה, פרשה כט, סימן ג)
    • ”שְׁאוֹל מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ לִקְרַאת בּוֹאֶךָ עוֹרֵר לְךָ רְפָאִים כָּל עַתּוּדֵי אָרֶץ הֵקִים מִכִּסְאוֹתָם כֹּל מַלְכֵי גוֹיִם“ (ישעיהו יד, פסוק ט)
    • ”כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט, כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד“ (תהלים קכב, פסוק ה)

גיזרוןעריכה

המילה משותפת לכמה שפות שמיות, במקורה מלשון שומרית, שנדדה ללשון אכדית, וממנה נתגלגלה לשפות שמיות אחרות.
  • אכדית – kussû
  • אוגריתית – ksủ.
  • ארמית־סורית – ܟ݁ܽܘܪܣܝܳܐ או ܟ݁ܘܼܪܣܝܵܐ (כורסיא)
  • ערבית – كُرْسِيّ (כֻּרְסִיּ, ראו גם כשמו של יישוב קדום סמוך לכנרת)

מידע נוסףעריכה

  • בכתובת הארמית מבוכאן (כיום,כורדיסטאן האיראנית) נמצאת עדות חוץ מקראית לתיבת "כסא" בתצורת "כרסאה" המתוארכת לסוף המאה השמינית לפנה"ס [2]

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: כיסא
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כיסא

הערות שולייםעריכה

  1. ההגייה הרווחת בקרב דוברי עברית רבים "כִּסָּאוֹת", כביכול, יסודה בטעות.
  2. פרופ' ראובן ש' שטיינר - "שלוש קללות נמרצות מתוך הכתובת הארמית מבוכאן"