שְׁרַפְרַף עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שרפרף
הגייה* shrafraf
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קְטַלְטַל
נטיות ר': שְׁרַפְרַפִּים [1]
 
שרפרף (2)
  1. לשון חז"ל סַפְסָל קָטֹן וְנָמוּךְ לְהַנִּיחַ עָלָיו רַגְלַיִם.
  2. כִּסֵּא נָמוּךְ בְּלֹא מִשְׁעֶנֶת הַמְיֹעָד לִישִׁבַת אָדָם אֶחָד, לָרֹב בַּעַל שָׁלֹשׁ אוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם.

גיזרון עריכה

  • לשון חז"ל. מקבילה בארמית: שַׁרְשִׁיפָא, עפ"י פרשנות הגאונים במשמעות דום-לרגליים.
  • מושאל מארמית לערבית, ברבים בצורת 'רֻפרֻף'رُفُوف בהוראת מדפים אדני-חלון.

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה


ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: שרפרף
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שרפרף

הערות שוליים עריכה

  1. מן השמות המרובעים (להוציא את האות שי"ן בשם זה) ששני עיצורים חוזרים בהם והאות האחרונה נדגשת בנטייה (כמו זלזל, תלתל, עפעף וכולי). אין לאמור אפוא "שְׁרַפְרַפִים", בפ"א רפה.