שרפרף

שְׁרַפְרַף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שרפרף
הגייה*	shrafraf
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	משקל קְטַלְטַל
נטיות	ר': שְׁרַפְרַפִּים

שרפרף (2)

1. לשון חז"ל סַפְסָל קָטֹן וְנָמוּךְ לְהַנִּיחַ עָלָיו רַגְלַיִם.

   • "שרפרף שניטל אחד מראשיו- טמא" (משנה, סדר טהרה, מסכת כלים, פרק כ"ב, ג')
   • "...אחד לכסא ואחד לשרפרף כסא לישב עליו שרפרף להדום רגליו אמר רב נחמן האי מאן" (תלמוד בבלי, סדר נזיקין, מסכת סנהדרין, דף ל"ח)

2. כִּסֵּא נָמוּךְ בְּלֹא מִשְׁעֶנֶת הַמְיֹעָד לִישִׁבַת אָדָם אֶחָד, לָרֹב בַּעַל שָׁלֹשׁ אוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם.

גיזרון

• לשון חז"ל. מקבילה בארמית: שַׁרְשִׁיפָא, עפ"י פרשנות הגאונים במשמעות דום-לרגליים.
• מושאל מארמית לערבית, ברבים בצורת 'רֻפרֻף'رُفُوف בהוראת מדפים אדני-חלון.

מילים נרדפות

• הדום (1)
• רפסודה (גם: רפסודת) (1)

תרגום

• אידו: tabureto‏‏‏‏
• איטלקית: sgabello‏‏‏‏
• איסלנדית: kollur‏‏‏‏
• אנגלית: stool‏‏‏‏
• אסטונית: taburet‏‏‏‏
• אספרנטו: tabureto‏‏‏‏
• אפריקנית: stoel‏‏‏‏
• ארמנית: աթոռակ‏‏‏‏

ראו גם

• כסא
• ספסל

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שרפרף

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שרפרף